היום הייתה אמורה הכנסת לאשר בקריאה ראשונה את תקציב המדינה לשנת 2026 ואת חוק ההסדרים הנלווה לו, אך בשל שיקולים ומתחים פנים-קואליציוניים ההצבעה נדחתה בשלב זה ליום רביעי. אף שהליך החקיקה מתעכב, ספרי התקציב שכבר הופצו מאפשרים לשרטט את עיקרי התמונה הכלכלית: תקציב כולל בהיקף של 662 מיליארד שקל, הוצאה ביטחונית גבוהה במיוחד, תוואי פיסקלי מצמצם יחסית לשנות המלחמה – וחבילת רפורמות רחבה בחוק ההסדרים.
המסגרת הפיסקלית
התקציב לשנת 2026 נבנה מתוך ניסיון לאזן בין המשך השקעה מסיבית בצרכים הביטחוניים של ישראל, לבין חזרה הדרגתית למשמעת תקציבית. יעד גירעון שהגדיר האוצר עומד על 3.9% מהתוצר, גבוה יותר מהתכנון המקורי של 3.2%, והוא עומד כחלק ממסלול רב שנתי שנועד לעצור את העלייה ביחס החוב-תוצר ולשדר לשווקים מחויבות ליציבות מאקרו-כלכלית.
יחד עם זאת, כלכלנים רבים, לרבות נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, כבר הבהירו כי מדובר ברמה שהיא גבוהה מהרצוי, וכי חשוב שהממשלה לא תחרוג בכלל מן היעד שהוגדר. יש לציין כי כלכלני ה-OECD טוענים כי גם בתרחיש השמרני ביותר – הגירעון של ישראל לא צפוי להיות נמוך יותר מ-4.1% מהתוצר.
עוד באותו הנושא

מתוך המסגרת הכוללת, תקציב מערכת הביטחון ב-2026 צפוי לעמוד על 112 מיליארד שקל, וביחד עם הכנסות וסיוע חוץ – על כ־134 מיליארד שקל. באוצר מדגישים כי חלק מהסכום משקף שיפוי על הוצאות שנרשמו בשנה הקודמת, אך גם לאחר התאמות מדובר ברמת הוצאה גבוהה משמעותית מזו שאפיינה את המשק ערב המלחמה. המשקל הזה מצמצם את מרחב התמרון התקציבי בסעיפים אזרחיים ומחדד את החשיבות של צעדי הכנסה ושל עמידה בתוואי הפיסקלי שנקבע.
חוק ההסדרים: רפורמות בחלב ובדלק, ומס על הבנקים
לצד המספרים הגדולים, חוק ההסדרים כולל חבילת רפורמות רחבה שנועדה להתמודד עם חסמים מבניים במשק: האצת הליכי תכנון ובנייה והרחבת פרויקטים של התחדשות עירונית, הקלות רגולטוריות בחברות ממשלתיות ביטחוניות והרחבת הדיגיטציה במגזר הציבורי.
בכל הנוגע למערכת הבנקאית, החוק כולל שורה של צעדים שמטרתם להגביר תחרות ולצמצם חסמי כניסה: הרחבת יכולת המעבר בין בנקים והקלת סגירת חשבונות, חיזוק הבנקאות הפתוחה ושיתוף מידע פיננסי בין גופים, עידוד כניסת גופים חוץ-בנקאיים למתן אשראי, הקלות רגולטוריות לבנקים קטנים ולשחקנים חדשים, והרחבת סמכויות רשות התחרות להתערב במקטעים ריכוזיים של פעילות פיננסית.
בנוסף לכך, מקודמים מהלכים להאצת תהליכי דיגיטציה במערכת הבנקאית ולצמצום עלויות תפעוליות לצרכנים, במטרה להקל על השוואת מחירים ולעודד מעבר בין ספקים.
חוקי תקציב 2026: עשרות רפורמות, יעד גירעון ומס חדש על הבנקים
מעבר לכך, מוצע גם המס המיוחד והשנוי במחלוקת על רווחים "עודפים" של הבנקים – מס בשיעור של 6% שיתווסף למס החברות שכל החברות במשק משלמות, שיעבור כהוראת שעה וייושם עד שנת 2030. לשיטתו של שר האוצר, מאחר שהשפעת צעדי התחרות תתממש בהדרגה בלבד, ומאחר שהמערכת הבנקאית נותרה ריכוזית יחסית והציגה מאז תקופת הקורונה רווחיות גבוהה במיוחד, יש צורך במהלך מן הסוג הזה של מיסוי סקטוריאלי זמני שייתן מענה מיידי להכנסות המדינה ויאפשר את "החזרת הכסף לציבור". צעד זה זוכה להתנגדות נחרצת של בנק ישראל, וכלכלנים רבים שטוענים כי מדובר בצעד לא יעיל שגם עלול להתגלגל, לפחות חלקית, ללקוחות.
גם משק החלב במוקד
אחת הרפורמות הרגישות ביותר בחוק ההסדרים נוגעת למשק החלב. משרד האוצר מציע שינוי מבני בענף, הכולל מעבר הדרגתי ממודל של תכנון מרכזי המבוסס על מכסות ייצור ותיאום מחירים בחסות מועצת החלב, למתווה המדגיש את הפחתת מחיר המטרה של החלב הגולמי, וכן פתיחת השוק ליבוא חופשי של מוצרי חלב.
באוצר טוענים כי הרפורמה נועדה להתמודד עם מבנה יקר ולא יעיל התורם ליוקר המחיה, ולהכניס לחץ תחרותי שיביא להורדת מחירים לצרכנים לאורך זמן. עם זאת, בתוך הקואליציה עצמה מתגבשת התנגדות חריפה למהלך. גורמים בכירים בקואליציה, ובהם יו"ר ועדת הכספים של הכנסת חנוך מילביצקי פועלים להוציא את הרפורמה מחוק ההסדרים, צעד שמשמעותו המעשית היא קבורת המהלך.

המתנגדים מזהירים מפגיעה ברפתות קטנות, בפריפריה ובביטחון המזון, וטוענים כי פתיחה חדה מדי של הענף לתחרות עלולה להאיץ ריכוזיות ולערער את הייצור המקומי. באוצר דוחים את הביקורת ומדגישים כי מדובר ברפורמה הדרגתית ומלווה במנגנוני תמיכה, אך ברור כבר כעת שמדובר באחד ממוקדי המתח הכלכליים הבולטים ביותר בדיוני התקציב.
המרוץ לאישור
דחיית הקריאה הראשונה אינה משנה לעת עתה את מבנה התקציב או את תוכן חוק ההסדרים, אך היא מקצרת את לוחות הזמנים לדיונים בכנסת ומגבירה את אי-הוודאות סביב הגרסה הסופית של חבילת החקיקה הכלכלית לשנת 2026. לפי החוק, הכנסת מחויבת להעביר את התקציב עד 31 במרץ – אחרת תתפזר באופן אוטומטי והמדינה תלך לבחירות. בשווקים יעקבו כעת בעיקר אחרי יכולת הממשלה לשמור על מסגרת ההוצאה, לעמוד ביעדי הגירעון – ולהעביר את הרפורמות כפי שהוצגו.