מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם דוחות על מבנה הממשלה ועל ההתאמות בבגרויות.
מבנה הממשלה
הדוח הראה כי בין השנים 2020-2024, בוצעו לא פחות מ-76 שינויים במבנה הממשלה. בין היתר פעולות של הקמת משרד, סגירתם, העברת סמכויות וכדומה.
בנוסף, דוח המבקר הראה כי מספר משרדי הממשלה בישראל גדול פי 1.5-2.7 ממדינות דומות בעולם.
מבקר המדינה: "מתמודדים לרשויות המקומיות לא נהגו כנדרש בכספי הציבור"
בדצמבר 2023, אגף התקציבים זיהה לא פחות מ-12 תחומים שבהם קיימות כפילויות בין משרדי ממשלה שונים. נכון למאי 2025, הממשלה החליטה על ביטול כפילות רק באחד מתוך 12 התחומים הללו.
על פי נתוני אגף התקציבים (אג"ת), המחיר הכלכלי של ריבוי משרדי הממשלה מגיע לכדי מאות מיליוני שקל בשנה, לכל הפחות.
תהליכי המעבר של יחידות בין משרדים מובילים לעיתים קרובות, לכך שמשאבים שהושקעו יורדים לטמיון. דוגמה בולטת היא הרשות לזכויות ניצולי השואה, שם הושקעו כ-24 מיליון שקל בשיפור מערכות מידע. אולם, בשל חוסר היציבות והמעברים בין משרדים, 14 מיליון שקל מתוכם ירדו לטמיון.
מבקר המדינה: "הישראלים שילמו אגרות מיותרות בסך 45 מיליון שקל"
נוסף על כך, תקציב האגף להכשרה מקצועית לא נדון באופן מסודר במסגרת גיבוש תקציב המשרד. הדבר גרם לאי-בהירות לגבי היקף המשאבים להכשרות.
בשנת 2023, תקציב הכשרת המבוגרים במשרד הכלכלה עמד על 95 מיליון שקל בלבד. נתון זה משקף צניחה ל-42% מהתקציב של השנה הקודמת.
התאמות בבגרויות
דוח המבקר מצא כי 52% מהתלמידים, המהווים כ-68,500 תלמידים, אשר סיימו את לימודיהם בשנת הלימודים תשפ"ה ונבחנו לפחות בבחינת בגרות אחת, היו זכאים להארכת זמן.
בנוסף, נמצא כי 133 בתי ספר אישרו הארכות זמן ליותר מ- 90% מתלמידיהם.
הדוח הדגיש כי "חמור מכך", בקרב התלמידים שמצבם החברתי-כלכלי הוא הטוב ביותר, שיעור הזכאות להארכת זמן הוא הגבוה ביותר.
מבקר המדינה התריע כי "על שר החינוך לבחון את סוגיית ההקלות בבגרויות ולטייב את הליך ההקלות שיביא לידי ביטוי את הצורך האמיתי להקלות".
ריכוז הבנקים לא מאפשרת להם לשלם לאנילסטים הטובים ביותר מAI לפתח אינטרגרציה עם בנקים איכות ויעילות לטובת גילוי נאות ללקוחות ומשקיעים בבנק .
רפורמה בנקאית שירות מונגש, תחרות הוגנת וצמיחה פיננסית
1. שיתוף פעולה רגולטורי: נדרש סנכרון מלא והדוק בין הממונה על התחרות, מיכל כהן, לנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, לקידום החלטות רוחביות.
2. הנגשה טכנולוגית מותאמת גיל: חיוב הבנקים בהפעלת בוטים קוליים וצ'אטים מותאמים ייעודית לאוכלוסייה המבוגרת (65-102) מחד, ולדור ה-Z (16-18) מחד.
3. סטנדרט שירות בחוק: הגבלת זמן ההמתנה לנציג אנושי ל-6 דקות, תוך מתן דגש על ליווי לקוחות "מאתגרים" לניהול עו"ש תקין.
4. שיפור תשואות ללקוח: יצירת תנאים שיאפשרו ללקוח לקבל ריביות טוב יותר על פיקדונות וחסכונות, כדי להתחרות בבתי ההשקעות ובחברות הפיננסיות. לצמיחה:עידוד מתן אשראי למטרות התייעלות, הקמת עסקים עצמאיים, חופשות והשקעות בניירות ערך.
מודל הלוואות "מתגמל: הנהגת שיטה בה לקוח העומד בהחזרי הלוואה יזכה לשיפור אוטומטי בתנאי הריביתP+0.3%/P-0.25% בהלוואות עוקבות.
5. פיקוח הדוק: החלת פיקוח מיידי של משרד האוצר ורשות המסים על התנהלות הבנקים אל מול המוצרים הפיננסיים החוץ-בנקאיים.
עלות הפיתוח הרפורמה מעל $577,000,000,000
P/E 25
ימנע 100%הלבנת הון וסיוע לארגוני טרור שקיפות לקוחות מול הבנקים .
שיתוף פעולה מלר עם הבנק הפדרלי IRS רשות המסים מדינה ישראל
זה הבנקים מעדיפים התכתבות באיידיש !