מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם דוחות על מבנה הממשלה ועל ההתאמות בבגרויות.
מבנה הממשלה
הדוח הראה כי בין השנים 2020-2024, בוצעו לא פחות מ-76 שינויים במבנה הממשלה. בין היתר פעולות של הקמת משרד, סגירתם, העברת סמכויות וכדומה.
בנוסף, דוח המבקר הראה כי מספר משרדי הממשלה בישראל גדול פי 1.5-2.7 ממדינות דומות בעולם.
מבקר המדינה: "מתמודדים לרשויות המקומיות לא נהגו כנדרש בכספי הציבור"
בדצמבר 2023, אגף התקציבים זיהה לא פחות מ-12 תחומים שבהם קיימות כפילויות בין משרדי ממשלה שונים. נכון למאי 2025, הממשלה החליטה על ביטול כפילות רק באחד מתוך 12 התחומים הללו.
על פי נתוני אגף התקציבים (אג"ת), המחיר הכלכלי של ריבוי משרדי הממשלה מגיע לכדי מאות מיליוני שקל בשנה, לכל הפחות.
תהליכי המעבר של יחידות בין משרדים מובילים לעיתים קרובות, לכך שמשאבים שהושקעו יורדים לטמיון. דוגמה בולטת היא הרשות לזכויות ניצולי השואה, שם הושקעו כ-24 מיליון שקל בשיפור מערכות מידע. אולם, בשל חוסר היציבות והמעברים בין משרדים, 14 מיליון שקל מתוכם ירדו לטמיון.
מבקר המדינה: "הישראלים שילמו אגרות מיותרות בסך 45 מיליון שקל"
נוסף על כך, תקציב האגף להכשרה מקצועית לא נדון באופן מסודר במסגרת גיבוש תקציב המשרד. הדבר גרם לאי-בהירות לגבי היקף המשאבים להכשרות.
בשנת 2023, תקציב הכשרת המבוגרים במשרד הכלכלה עמד על 95 מיליון שקל בלבד. נתון זה משקף צניחה ל-42% מהתקציב של השנה הקודמת.
התאמות בבגרויות
דוח המבקר מצא כי 52% מהתלמידים, המהווים כ-68,500 תלמידים, אשר סיימו את לימודיהם בשנת הלימודים תשפ"ה ונבחנו לפחות בבחינת בגרות אחת, היו זכאים להארכת זמן.
בנוסף, נמצא כי 133 בתי ספר אישרו הארכות זמן ליותר מ- 90% מתלמידיהם.
הדוח הדגיש כי "חמור מכך", בקרב התלמידים שמצבם החברתי-כלכלי הוא הטוב ביותר, שיעור הזכאות להארכת זמן הוא הגבוה ביותר.
מבקר המדינה התריע כי "על שר החינוך לבחון את סוגיית ההקלות בבגרויות ולטייב את הליך ההקלות שיביא לידי ביטוי את הצורך האמיתי להקלות".
