מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) את הדוח התשיעי בסדרת של דוחות על מלחמת חרבות ברזל, בו ביקר את התמודדות גופי הממשל עם מצבי חירום. הדוח הנוכחי עוסק בכשלים הנוגעים בדרג האזרחי בנושא מיגון, חינוך וקרן הפיצויים.
ביום 7.1.24 הודיע אנגלמן על תחילת הביקורת בכ-50 נושאים, שעבורם עמלים כ-200 מנהלי ביקורת במשרד מבקר המדינה. המבקר הדגיש כי הביקורת תהיה נוקבת כלפי כלל הדרגים, בביקורות הליבה יבחנו את האחראים לכשל, ובביקורות נוספות, תוטל אחריות אישית על האחראים למחדלים. בנוסף, כשתקום ועדת חקירה ממלכתית – מבקר המדינה יקבע איתה גבולות גזרה.
"כאשר הממשלה, פיקוד העורף והרשויות המקומיות אינם מתכוננים כראוי בעת שגרה – בפרוץ המשבר אזרחי ישראל נפגעים. הדוחות מלמדים על הליקויים בפעולות הרשויות השונות אשר לא התארגנו לתת את השירותים הראויים לאזרחים ועל הצורך לתיקון ליקויים באופן מיידי", אמר אנגלמן.
מיגון
"היעדר מיגון מסכן חיים. שליש מאזרחי ישראל אינם מוגנים מפני טילים כראוי, ובכללם למעלה מ-42 אלף תושבים המתגוררים ביישובים הנמצאים במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול עם סוריה ולבנון", אמר מבקר המדינה. לדבריו, פיקוד העורף בחר להקפיא את ביצועו של השלב השני בתוכנית המיגון הרשותית מבלי לדאוג לתוכנית חלופית.
בנוסף, נמצאו ליקויים רבים בתחזוקה של המקלטים הציבוריים ברשויות המקומיות שנבדקו – בכ-11.7% מהמקלטים הציבוריים לא ניתן לשהות. למשרד החינוך לא היו נתונים על המיגון התקני ביותר מ-50% מגני הילדים. "הממשלה קיבלה החלטה על תוכנית רב-שנתית ללא הקצאה של מקורות תקציביים, זאת על אף שבדוח קודם הערנו על כך", הדגיש.
מיגון בתי חולים
"חייבים לטפל בפערי המיגון בבתי החולים – פגיעת הטיל האיראני בסורוקה חייבת לטלטל את הממשלה", אמר אנגלמן. "פערי המיגון בבתי החולים הכלליים מעלים כי 56% ממיטות האשפוז ו-41% מחדרי הניתוח הם ללא מיגון. ב'מרכזי-על' הקרובים לגבול 56% מחדרי הצנתורים ודימות כלי דם ללא מיגון.".
אנגלמן הסביר כי במהלך מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא נאלצו בתי חולים להוריד מחלקות שלמות לחניונים תת-קרקעיים, אך לבתי חולים רבים אין חניונים מוגנים וגם האתרים המוגדרים "הכי מוגן שיש", שבהם פועלים בתי החולים, לא מוגנים תקנית למעשה.
"עולה חשש שיכולתם של בתי חולים רבים להמשיך לתת שירותים רפואיים לכלל האוכלוסייה בעת מלחמה כוללת וממושכת תהיה מוגבלת", אמר המבקר. "מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא המחישו כי המדינה כולה נתונה לאיום של רקטות וטילים ולא רק בתי החולים הקרובים לגבולות, ולכן עולה חשיבות המיגון בכלל בתי החולים".
חינוך
"על אף המלצתנו כבר ב-2021 בנושא הוראה ולמידה מרחוק בתקופת הקורונה, משרד החינוך טרם השלים את הכנתה של תוכנית אסטרטגית לאומית רב-שנתית לקידום הלמידה הדיגיטלית", אמר אנגלמן. "מסקרי המנהלים וההורים שערך משרד מבקר המדינה עלה כי גם בעת המלחמה היה מחסור ניכר באמצעים ללמידה ולהוראה מרחוק".
"גם בהגעה למרחבים מוגנים – מערכת החינוך אינה מוכנה: מסקר שערכנו עלה כי בקרוב ל-40% מבתי הספר שנדגמו – לא כל התלמידים הצליחו להגיע בתוך זמן ההתרעה למרחבים המוגנים", הוסיף.
קרן הפיצויים
"משרד האוצר ורשות המיסים לא יזמו הסדרה של תנאי הזכאות לפיצויים בגין נזקים עקיפים ושל אופן חישובם בחקיקה בעלת תוקף קבוע", אמר המבקר. הוא הדגיש כי ההליכים הללו מאריכים את פרק הזמן בין מועד גרימת הנזק לבין המועד לקבלת הפיצוי, והזמן שחלף הגיע עד ל-92 ימים.
"מצב זה הקשה על עסקים להתאושש מהנזקים שנגרמו ולהמשיך את פעילותם. אין להסכים לכך שמשך הזמן הממוצע לסיום הטיפול בעררים שהוגשו לוועדות הערר של קרן הפיצויים יעמוד על 851 ימים – 2.3 שנים", אמר אנגלמן. "בסיורים שקיימתי בצפון עלה כי הרשויות מתקשות בניהול וביישום תהליכי השיקום הנדרשים".
בנוסף, הסביר כי לא קיים מנגנון לאיגום תקציבים המיועדים לשיקום נזקי המלחמה. קרן הפיצויים שילמה לעסקים במלחמת חרבות ברזל ובסבבים קודמים תשלומים בגין נזקים עקיפים בהיקף של יותר מ-3 מיליארד שקל, בלי שמגישי התביעות היו זכאים להם. 1.5 מיליארד שקל מתוכם שולמו ביתר במלחמת חרבות ברזל, ואילו 1.9 מיליארד ש"ח טרם נגבו עד מועד סיום הביקורת.
