בעקבות פניות של ארגונים ועסקים, היום (שלישי), ועדת הכספים קיימה דיון בנושא התנהלות קרן ההלוואות במימון המדינה. הדיון התמקד ביישום ותפקוד הקרן להלוואות בערבות מדינה לעסקים בינונים וקטנים שנפגעו במבצע "שאגת הארי".
הקרן נועדה, בין היתר, לספק פתרונות מימון לעסקים אשר מתקשים בגיוס אשראי בנקאי רגיל – בין אם בשל מחסור בביטחונות, ובין אם עקב מיצוי מסגרות האשראי הקיימות.
במהלך הדיון עלה כי הריבית במסגרת מסלול שאגת הארי גבוה יותר מהמסלול שיצא במלחמת חרבות ברזל, ואף גבוה יותר מהריבית הממוצעת לעסקים קטנים במשק. באוצר הסבירו כי הבנקים מעמידים את הריביות בהתאם לסיכונים, וחברי הוועדה קראו להם לפעול להפחתת הריביות. לצד כך הצביעו נציגי העסקים על קשיים שונים בהגשת הבקשות ועל צורך בתשלום לצד שלישי נוכח כך.
לאחר מבצע "שאגת הארי": המדינה מתחילה לשלם מקדמות לעסקים – ממחר
ח"כ הכנסת ינון אזולאי מתח ביקורת חריפה על הבנקים שלא שלחו נציגים לדיון "הבנקים צריכים לתת את הדין וחשבון לציבור". בטענה לכך שלא נכח נציג מטעם הבנקים, דרש ישיבה נוספת.
מוריה שליסל, הממונה על ערבויות המדינה במשרד האוצר, הצביעה על מטרות הקרן וציינה כי "אנחנו מסתכלים קדימה כדי שאנשים ייקחו הזדמנויות וסיכונים אך לא נחליף את מענקי הפיצוי ולא ניתן הלוואה לעסק שאנחנו חושבים שזה יפגע בו. אנחנו מתסכלים על נתוני העבר על הפוטנציאל הכלכלי והיכולת של העסק לחדש פעילות".
בהמשך הדיון דיווחה כי ב"מסלול הארי", הוגשו 424 בקשות מאז חודש אפריל, עם שיעור אישור של 70%. במסלול הצפון, הנוגע לעסקים במרחק של 0-9 ק"מ מהגבול הוגשו 662 בקשות עם שיעור אישור של 60%. בכלל המסלולים, שיעור האישור נע בין 55%-70%, ובמסלול עמותות עומד על כ-65%.
פיצוי לעסקים בצפון: האוצר מפרסם טיוטת תקנות בעקבות "שאגת הארי"
איילון בנימין אחראי תחום הסברה בבנק ישראל התייחס לנושא הלוואות לעסקים בישראל. "הממוצע להלוואות לעסקים קטנים לפי הנתונים שלנו בחודש מרץ הוא 6.7%, שזה פריים + 1.2%, הסכום עומד על כ-20 מיליארד שקל בחודש ל-34 אלף עסקים". כך לדבריו.
חברי הכנסת תמהו נוכח הפער, שכן שעה שמדובר בקרן בליווי המדינה, "לא ייתכן שהריבית תהיה גבוה יותר במצב בו יש ערבות מדינה שמעמידה 80%, לעומת מצב של 100% סיכון של הבנק". כך ציין ח"כ אזולאי.
שליסל ציינה כי תנאי הריבית של הקרן מובנית על ידי הבנקים וכי "אנחנו לא נכנסים לשיקולים שלהם". היא ציינה כי מדובר על ריביות לחודש אחד והאוצר מסתכל על משק רחב יותר, וכי הם מכירים נתונים שונים.
ח"כ אורית פרקש-הכהן הוסיפה כי "אם המדינה לוקחת את רוב הסיכון אז למה הבנקים לא יכולים להתערב בגובה הריבית? מטרת הקרן היא לעזור לעסקים שדווקא לא עומדים בתנאים הקשים וצריכים את הקרן לעזור להם". לצד כך עמדו נציגי העסקים על קשיי הגשת הבקשה.
ישראל חרך, נציג עסקים חרדים ציין כי כמעט 75% מהעסקים במגזר החרדי התייאשו או שלא מנסים לגשת להלוואה בערבות מדינה כי ויתרו מראש.
שירן הלוי העוסקת בתחום המיסוי הוסיפה כי "עסקים צריכים לשלם לייעוץ 3-5 אלף שקל כדי שיגיש עבורם את הבקשה למענק וגם אז לא מובטח שתאושר".
בדיון גם עלה הפער בין הריבית ותנאי ההלוואה של עסקים לעומת עמותות המגזר השלישי. רווית גרוס, מנכ"לית ארגון מנהיגות אזרחית ציינה כי "נוצר מצב שעסקים יכולים לקחת פריים 1.7 במסלול שאגת ארי אבל עמותות יכולות לגשת רק למסלול הכללי שזה פריים +3%. כמו כן אנחנו נדרשים לאישור ניהול תקין לשנתיים אחורה, מה שבפועל מדיר ארגונים חדשים ויש הרבה כאלה שקמו בעקבות ה-7 באוקטובר ואינם עומדים בתנאים".
שליסל הסבירה כי הקרן נמצאת בהליכי התייעלות לעניין הנגשת ההלוואות, כי יש הדרכות לכלל החברות, כי כל המידע לחברות מגיע אוטומטית, כולל לחברות קטנות. עוד הוסיפה כי הקרן לפני תהליך כניסה לבנקאות פתוחה, והמסלול עתיד להיות מהיר יותר.
עוד ציינה כי הקרן לא מחייבת בלקיחת יועץ בהגשת בקשה, וכי ישנן הדרכות, וישנם מוקדים המסייעים בשאלות לעסקים.
ח"כ אזולאי סיכם את הדיון: "צריך דיון מעקב ואני מבקש דיון עם הבנקים, ואם נצטרך נביא צו. צריך לתת עם לב רחב יותר לעסקים בעלי סיכון, כי מי שלא בסיכון ילך לקבל הלוואה בתנאים טובים יותר, אנחנו רוצים את העסקים חזקים ולא מובטלים".
אזולאי ביקש לעשות בדיקה נוספת לעניין גובה הריבית ובעניין עשרות האחוזים שנדחו בבקשותיהם, "ולבחון אופן פעילות אחרת".
