בעקבות דוח מוד'יס על כלכלת ישראל בסוף השבוע, אומר רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי של בנק מזרחי-טפחות, כי "מהודעת מודי'ס על העלאת תחזית דירוג האשראי של מדינת ישראל משלילית לנייטרלית ניתן בהחלט לשאוב עידוד. חשוב לראות שהסוכנות מציינת לטובה את תחזית הצמיחה הגבוהה של התוצר השנה ובשנה הבאה, את הנגישות הטובה מאוד של המדינה והמשק לשוק ההון, את ירידת הסיכון הגאופוליטי ואת המסלול הפוחת של יחסי החוב והגירעון לתוצר.
"הדגש האחרון עשוי, במידת מה, להשפיע לטובה על שוק איגרות החוב הממשלתיות. כמו כן ראוי להדגיש כי גם לאחר הורדות הדירוג של השנתיים האחרונות, הוא נותר בדרגת השקעה.
"גם עיתוי העלאת התחזית – בזמן שהמתיחות סביב איראן גבוהה כל כך – ראוי לציון. בהקשר זה, ניתן לציין שעם כלביא היווה, מבחינת הכלכלנים, עדות לאיתנות הטובה של כלכלת ישראל מול עימות קצר – אך עצים – מסוג זה.
"עם זאת, יש לסייג את האמור ולנקוט זהירות. על פי רוב עוברים חודשים ארוכים ממועד שינוי תחזית דירוג לשינוי של הדירוג עצמו (כעת – לכל כיוון). בדרך כלל צריך קודם להגיע צעד של העלאת תחזית הדירוג לחיובית".
לדברי מנחם, "כלכלני הסוכנות אף מסבירים כי במקרה שלנו הדרך להעלאת הדירוג עצמו לא תהיה קלה, שכן הסיכון הגיאופוליטי אמנם השתפר, דבר שתרם לשיפור התחזית, אך זאת מרמת סיכון גבוהה מאוד, דבר שיאתגר את שינוי הדירוג עצמו.
"כמו כן, הם מזכירים, ישראל נכנסה לשנת בחירות ותקציב 2026 טרם אושר, כך שגם אי הוודאות הפיסקאלית, ובעיקר סביב המחויבות לנקיטת צעדים הנחוצים להקטנת ההוצאות, עדיין גבוהה".
הוא ציין כי "ההתייחסות לנושא הפיסקאלי רחבה יותר והכלכלנים מסבירים כי יש פער של 18% תוצר (כ-360 מיליארד שקל) בין יחס החוב-תוצר שהם צפו לפני תחילת המלחמה לבין הצפי הנוכחי שלהם. מדובר בפרמטר חשוב מאוד מבחינתם.
לדבריו, "צריך גם לזכור כי הנימוקים שצורפו להחלטת הסוכנות די דומים לאלו ששימשו את כלכלני Standard & Poor's כשהם עצמם העלו את תחזית הדירוג של ישראל בחודש נובמבר האחרון, כך שבחינת שוק ההון אין כאן חידושים של ממש.
נקודה חשובה נוספת היא ששוקי ההון (שוק המניות המקומי; שער השקל; מחירי חוזי ביטוח מפני חדלות פירעון) כבר משקפים את הנקודות החיוביות שצוינו בדוח ולכן ההשפעה התוספתית שלו לא אמורה להיות גבוהה.
הכלכלנים גם ציינו שהם עוקבים מקרוב אחר התהליך המדיני-ביטחוני, שעדיין שברירי בעיניהם.
לבסוף, הכלכלנים שבים ומזכירים גורמי סיכון אחרים – לאו דווקא גיאופוליטיים – לרבות נושא הסיכון המוסדי וסוגיית החקיקה המשפטית, שעדיין על הפרק. למעשה, הסוגיות הללו משפיעות על הציון הסביבתי-חברתי-ממשל תאגידי של ישראל (ESG) ובסוכנות מסבירים כי דירוג החוב של ישראל יכול היה להיות גבוה יותר לו היה הציון גבוה יותר.
"בשורה התחתונה, הודעת מוד'יס היא צעד אחד – מעודד – בדרך לחזרה של דירוג החוב של מדינת ישראל לרמות הגבוהות שאפיינו אותו לפני המלחמה והמחלוקות המשפטיות שקדמו לה; אולם, הדרך לשם עדיין ארוכה, שברירית ומאתגרת".
