הרשות לניירות ערך מזהירה: המהפכה הפיננסית תקועה – בגלל הבנקים

למרות צמיחה במספר המשתמשים וריבוי רישיונות – דוח רשות ניירות ערך מצביע על חסמים משמעותיים, ריכוזיות גבוהה ושיתוף פעולה חלקי מצד הבנקים שמעכבים את פריצת הדרך מול המערכת הבנקאית • זינוק בשימוש בנתוני הלוואות, אך ייזום תשלומים כמעט ואינו קיים

השקעות, בנקים, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

מחלקת ההשקעות ברשות לניירות ערך פרסמה את דוח פעילות חברות שירותי המידע הפיננסי לשנת 2025 ומציירת תמונה מורכבת: מצד אחד, ענף בצמיחה עם פוטנציאל משמעותי לשנות את מבנה התחרות בשוק הבנקאי; מצד שני, קצב התקדמות איטי וחסמים מהותיים שמעכבים את מימוש הרפורמה.

לפי הדוח, מאז כניסת חוק שירות מידע פיננסי לתוקף ביוני 2022, פועלות כיום בישראל 25 חברות בעלות רישיון בתחום, כאשר במהלך 2025 נוספו חמישה שחקנים חדשים. מספר המשתמשים הגיע לכ-314 אלף לקוחות – עלייה של כ-62.7 אלף בתוך שנה, אך מדובר עדיין בחדירה מוגבלת יחסית לפוטנציאל השוק.

אלא שהבעיה המרכזית אינה בהיצע אלא בתשתית. ברשות מצביעים על שיתוף פעולה חלקי בלבד מצד המערכת הבנקאית, הכולל עיכובים, הטמעה איטית והיעדר מעבר מלא לממשקי API. חסמים אלה, לפי הדוח, פוגעים ביכולת של החברות לספק שירותים מתקדמים ולהתחרות בפועל בבנקים.

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך | צילום: גיא סידי
ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך | צילום: גיא סידי

יו"ר הרשות לניירות ערך, ספי זינגר, מחדד כי מדובר בשאלה מבנית ולא טכנולוגית: "אנחנו לא עוסקים בטכנולוגיה, אלא בתחרות על מבנה השוק. מהפכת המידע הפיננסי כבר כאן, אבל עדיין לא פתוחה. הפוטנציאל גדול, אך מימושו תלוי בהסרת חסמים, בעיקר מצד המערכת הבנקאית".

גם ברמה התחרותית התמונה בעייתית: השוק מתאפיין בריכוזיות גבוהה מאוד, כאשר כ-92% מהלקוחות הפרטיים וכ-94% מהלקוחות העסקיים מרוכזים בשלוש חברות בלבד. המשמעות היא שהענף, שאמור היה להגביר תחרות, עדיין נשלט בידי מספר מצומצם של שחקנים.

פערים בולטים נרשמים גם במגזר העסקי. רק כ-14% מהקריאות של לקוחות תאגידיים מתבצעות דרך ממשקי API, נתון שממחיש את הקשיים התפעוליים ואת התלות הגבוהה במערכת הבנקאית.

הבנקים הגדולים בישראל - לאומי, פועלים, מזרחי ודיסקונט | עיבוד: שאטרסטוק
הבנקים הגדולים בישראל – לאומי, פועלים, מזרחי ודיסקונט | עיבוד: שאטרסטוק

לצד האתגרים, הדוח מציג גם שינוי בדפוסי השימוש של הציבור במידע פיננסי. עיקר השימוש, כ-42% מתמקד בכרטיסי אשראי, המשקפים את תמונת הצריכה היומיומית. נתון בולט נוסף הוא זינוק חד בשימוש במידע על הלוואות, שהגיע ל-28% לעומת 7% בלבד בשנה הקודמת. מנגד, מידע על חשבונות בנק מהווה 19% מהשימוש, ריביות על פיקדונות 6%, ועלויות מסחר בניירות ערך 3.5%.

הנתון הנמוך ביותר והמשמעותי ביותר הוא בתחום ייזום התשלומים: רק 0.5% מהשימושים. מדובר בתחום שנחשב למנוע צמיחה מרכזי, אך בפועל כמעט ואינו ממומש. לפי הרשות, הסיבה המרכזית אינה טכנולוגית, אלא נובעת מקשיים תפעוליים והיערכות חלקית מצד הבנקים, שאינם מספקים תשתית יציבה ומלאה.

מנהלת מחלקת ההשקעות ברשות, ענבל פולק, מציינת כי הנתונים מעודדים אך רחוקים ממיצוי: "הגידול במספר המשתמשים מעיד על עניין גובר מצד הציבור, אך קיימים פערים במיוחד בשירותים לתאגידים שהטיפול בהם הוא המפתח להמשך התפתחות הענף".

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות