שוק ההשקעות הפרטיות (Private Markets) עובר בימים אלה שינוי כיוון משמעותי. לאחר תקופה ממושכת של זהירות ואי-ודאות, מתחילים להתגלות סימני התאוששות. המשקיעים המוסדיים ומנהלי הקרנות – אותם גורמים שפועלים בעולם ההון סיכון, קרנות הפרייבט אקוויטי, האשראי הפרטי ועוד – מנווטים בין אתגרי המאקרו להזדמנויות חדשות.
דו"ח של זרוע ניהול הנכסים בגולדמן זאקס (GSAM) לשנת 2024 מספק הצצה מעניינת למגמות הללו: החששות ממיתון ואינפלציה אמנם פחתו מעט, אך תחתיהם עלו למוקד מתחים גיאופוליטיים ופערי שווי שמקשים על עסקאות.
בתחום המאקרו, התמונה מורכבת: מצד אחד, האינפלציה הגלובלית התמתנה לאחר הזינוק של 2022, וקצב העלאות הריבית הואט – מה שהפחית את החששות המיידיים ממיתון. המחירים מתחילים להתייצב במידת מה, וניתן אף לומר שהערכות השווי של הנכסים הפרטיים מתחילות להתכוונן למציאות החדשה. מצד שני, סיכונים אחרים תפסו את מרכז הבמה. מתחים גיאופוליטיים – מסכסוכים מתמשכים כגון המלחמה באוקראינה ועד יריבויות בין מעצמות – הפכו לגורם דאגה מרכזי.
השילוב של ריבית גבוהה ועולם לא יציב יוצר "פערי שווי" בין מוכרים לקונים בשוק ההשקעות הפרטיות: המוכרים עדיין מצפים למחירי שיא כאילו אנו ב-2021, בעוד שהקונים זהירים יותר ולא מוכנים לשלם פרמיה בעידן של כסף יקר. פער זה מוביל לקיפאון בעסקאות רבות – רכישות ומיזוגים מתעכבים, והדבר מורגש במיוחד בצד היציאה מהשקעות (אקזיטים). למעשה, על פי ממצאי הדו"ח, הפערים בין מחירי היעד של מוכרים למחירי המטרה של קונים ממשיכים להכביד על קצב העסקאות, כשאי-הוודאות הכללית במאקרו מעכבת מימושי השקעות והנפקות. במילים פשוטות, קשה יותר כיום למכור חברה או להנפיק אותה בבורסה, וקרנות נאלצות להחזיק נכסים לתקופה ארוכה מהמתוכנן. זהו שינוי חד לאחר שנות הבום שבהן אקזיטים מהירים הניבו רווחים קלים – כעת השוק הפרטי פועל בזירה מאתגרת יותר, המצריכה סבלנות.
על אף האתגרים, המשקיעים המוסדיים (ה-LPs, כגון, חברות ביטוח, בתי השקעות, קופות מפעליות וכדומה) אינם יושבים בחיבוק ידיים. נהפוך הוא – רבים מהם משנים את תמהיל ההשקעות ופונים לאפיקים אלטרנטיביים חדשים בניסיון לגשר על פערי התשואה ולנצל הזדמנויות בעולם של ריבית גבוהה. אחת המגמות הבולטות היא הסטת כספים לאפיקי החוב הפרטי ותשתיות. תחומים אלה נתפסים כמציעים תזרים יציב יותר או הגנה טובה יותר מפני תנודתיות ואינפלציה, ומוסדיים רבים מגדילים בהם את יעד החשיפה האסטרטגי שלהם בתיק ההשקעות. בפועל, הדו"ח מצא כי רוב המשקיעים המוסדיים עדיין מתחת ליעדי ההקצאה שקבעו לעצמם באותם תחומים, מה שמעיד שיש להם כוונה להמשיך ולהגדיל בהם את הנוכחות .
למרות שקצב הגידול בהשקעות הפרטיות מרשים, חשוב לזכור שישראל יוצאת מנקודת מוצא נמוכה. אם בעולם המערבי כ-28% מנכסי המוסדיים מושקעים בנכסים הלא-סחירים (Private Markets), הרי שבישראל השיעור הממוצע נמוך יותר – כ-15% בלבד מהנכסים (נתון משולב לקרנות פנסיה וחברות ביטוח בשלוש השנים האחרונות). במובן זה, המוסדיים הישראלים עדיין "בפיגור" בהקשר לחשיפה להשקעות אלטרנטיביות. התחזית היא שבהמשך העשור הנוכחי ישראל תיישר קו עם העולם המפותח. למעשה, ההערכה היא שעד סוף העשור כשליש מנכסי המוסדיים בישראל יושקעו באפיקים הלא-סחירים – בדומה למצב השורר כבר כיום במדינות מערביות מובילות. זו תחזית דרמטית שמשמעותה עשרות ואף מאות מיליארדי שקלים נוספים שיזרמו לקרנות פרייבט אקוויטי, אשראי, תשתיות ועוד.
השווקים הפרטיים ניצבים לקראת תקופה חדשה. המשקיעים ומנהלי הקרנות כאחד מפגינים הסתגלות מרשימה: הם מוכנים לבחון אסטרטגיות חדשות, לאתגר פרדיגמות ישנות ולחפש דרכים חלופיות להמשיך ולהשיג תשואה עודפת. מצד המשקיעים, אנחנו רואים רצון למצוא דרכי השקעה מתוחכמות – להיכנס לתחומים ולמבנים חדשים, לדרוש יותר שקיפות וגמישות, ואפילו לשלב ערכים ויעדים לא-פיננסיים בהחלטות ההשקעה. מצד המנהלים, ניכרת חדשנות ויצירתיות – בין אם בשיפור חברות מבפנים, במציאת פתרונות לנזילות, או בהרחבת היצע מוצרי ההשקעה שלהם כדי לתת מענה מקיף יותר. כמובן, כל זה קורה על רקע עולם מאקרו בלתי יציב, כך שהאיזון עדין: אסור לנטוש את הזהירות, את בדיקות הנאותות הקפדניות ואת ניהול הסיכונים.
*אין לראות במאמר זה ותוכנו משום ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ השקעות המותאם אישית וספציפית לכל אדם תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו. מובהר כי כל החלטה על ביצוע השקעה, כלל שתיעשה, תהיה רק לפי החלטתו האישית ושיקול דעתו המוחלט של כל אדם. המאמר ותוכנו, מסתמך על מידע פרסומים הנתונים שהגיעו מצדדים שלישיים, והם הונחו כנכונים מבלי שכותב המאמר בחן או אימת את נכונותם.
הכותב: מייסד ומנכ"ל BuySide Partners – גוף ייעוץ ומחקר להשקעות אלטרנטיביות
