הכול התחיל בחדר מלון מהודר בעיר ריאד. משלחת אמריקאית בכירה, בראשות נשיא ארצות הברית – האיש החזק בעולם המערבי – לחצה ידיים עם בכירי הממלכה הסעודית, עטופים בחליפות כהות ובחיוכים דיפלומטיים. כך נפתח אחד המהלכים הכלכליים-אסטרטגיים החשובים של העשור. לכאורה, מדובר בהשקעה בתשתיות בינה מלאכותית. בפועל – זהו ציר חדש של כוח גאו-טכנולוגי.
העסקה כוללת השקעות עתק – הקמת מרכזי עיבוד נתונים, רכישת שבבים מתקדמים, פיתוח שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות אמריקאיות, ובחינה של הקמת קווי ייצור מקומיים של חומרה. סעודיה מאותתת: היא איננה עוד ספקית נפט אלא מועמדת מובילה להפוך למוקד בינלאומי של בינה מלאכותית, חדשנות חישובית ואקוסיסטם טכנולוגי עצמאי.
סעודיה איננה לבד. איחוד האמירויות משקיע מיליארדים ב-AI כחלק מתוכנית "UAE Centennial 2071", שבמסגרתה הוקם משרד ממשלתי ייעודי לבינה מלאכותית – הראשון מסוגו בעולם. קטר מפעילה תשתית AI ממשלתית עם דגש על בריאות, חינוך ואנרגיה. טורקיה פרסמה ב-2021 את “National AI Strategy 2025” כחלק ממאמץ להפוך את המדינה למוקד טכנולוגי אזורי.
באופן גלובלי, סין מציבה את היעד להפוך למובילה עולמית בבינה מלאכותית עד 2030, עם השקעות מוערכות של יותר מ-150 מיליארד דולר. ארצות הברית מצדה פועלת לגיבוש "AI Executive Order", שמכוון לא רק לקידום מחקר ופיתוח אלא גם להסדרת שימוש אחראי. האיחוד האירופי מקדם את פרויקט "Digital Europe" ויוזמת רגולציה בשם AI Act – שמטרתה להסדיר את השימוש בטכנולוגיה ולשמר עצמאות טכנולוגית.
מדינות נאט"ו הקימו לאחרונה את "DIANA" – יוזמה ביטחונית-טכנולוגית לפיתוח יכולות AI הגנתיות משותפות. יפן מפעילה תוכנית בשם Moonshot Goals, שבין יעדיה שילוב AI בתחבורה, חינוך ורפואה. אפילו אפריקה, דרך "Smart Africa", פועלת להקמת תשתית דיגיטלית חוצה גבולות שתכלול גם רכיבי בינה מלאכותית.
זהו עידן שבו השליטה ביכולת החישוב (Compute), בגישה לדאטה ובכוח אדם מיומן, הפכה לאינטרס מדינתי. כמו שבעבר נאבקו מדינות על צינורות נפט ונמלים – כיום נלחמים על שרתי ענן, אלגוריתמים ומודלים. ארצות שלא יבססו ריבונות טכנולוגית – יהיו תלויות בזרים, לא רק כלכלית אלא גם ביטחונית.
במזרח התיכון מתהווה גוש חדש – לא של מדינות נפט, אלא של מדינות דאטה. מי שמבין את ההקשר פועל כבר כעת לחבר תשתיות, לאמן כוח אדם, ולייצר חיבורים חוצי מגזרים. חברות וארגונים ישראליים, לעומת זאת, מוצאים עצמם מול צומת: האם להצטרף למרוץ ולהשקיע – או להמתין ולהיתקע.
כיום לא מדובר רק בטכנולוגיה אלא בניהול מסוג חדש – ניהול שמחבר בין אסטרטגיה, למידה, דאטה וממשק עם ממשלות ורגולטורים. מי שיאמץ מבנה ארגוני זריז ומבוסס ידע – יוכל להוביל. מי שלא – לא ישרוד את קצב השינוי.
גם ברמה הכלכלית-גלובלית מדובר בשיבוש. עסקת סעודיה–ארה"ב מייצרת בריתות חדשות, נטולות ישראל, בין מרכזי הון, טכנולוגיה והשפעה. מי שישלוט בפיתוח ובפריסה של בינה מלאכותית – ישלוט בשוקי העבודה, ביכולת לעצב דעת קהל ובמודלים הכלכליים החדשים.
ישראל אינה חלק מהתמונה הזו, לא מבחינת רגולציה, לא מבחינת השקעה ציבורית ולא מבחינת תשתיות. בעולם שבו אסטרטגיה לאומית לבינה מלאכותית נכתבת מחדש בכל מדינה, ישראל טרם פרסמה מסמך עדכני מקיף, ונותרה מאחור גם ביחס לאירופה וגם ביחס למזרח התיכון.
העולם משתנה במהירות. עסקת סעודיה–ארצות הברית היא רק יריית הפתיחה לעידן שבו מי שחכם, מהיר ומקושר – יוביל. המערב עדיין בתמונה, אך הפער מצטמצם. ללא פעולה ישראלית נחושה – לא נישאר רק מחוץ למשחק. נהיה מחוץ למפה.
הכותבת היא מייסדת ומנכ"לית דואליטי
