לא רק לעובדים: מי מרוויח מהסקנדרי

תהליך סקנדרי מסודר מאפשר לחברות לשלוט על תמחור המניות וזהות הרוכשים • גופים מוסדיים רואים בסקנדרי דרך לגוון את תיק ההשקעות בחברות מובילות | דעה
חיים שיף, מנכ"ל קבוצת אלפנט | קרדיט: אלפנט

חיים שיף, מנכ"ל קבוצת אלפנט | קרדיט: אלפנט

בין השנים 2018 ל-2025 חלה עלייה דרמטית במספר חברות הסטארט-אפ שמוגדרות כחדי-קרן – חברות פרטיות ששווין עולה על מיליארד דולר. מספרן זינק מ-260 ליותר מ-1,400, בעוד שהשווי המצטבר של החברות הללו זינק מכ-900 מיליארד דולר לכ-4.9 טריליון דולר – גידול של יותר מ-540% בפרק זמן קצר יחסית.

לצד הצמיחה המרשימה הזו, הולך ומתארך פרק הזמן שחולף בין הקמת החברה לאירוע של הנפקה או אקזיט. אם בשנת 1999 גיל החברה החציוני בעת הנפקה עמד על כארבע שנים בלבד, הרי שב-2024 הוא כבר עומד על 14 שנים. בהתאם לכך, גם שווי החברות בעת ההנפקה קפץ משמעותית – מ-493 מיליון דולר בממוצע בסוף שנות ה-90 לכחמישה מיליארד דולר בשנת 2024.

המציאות הזו יוצרת צורך מהותי בפתרונות נזילות עבור בעלי מניות בחברות פרטיות – בין אם מדובר ביזמים, עובדים, עובדים לשעבר או משקיעים מוקדמים – שמחזיקים נכסים לא נזילים וללא אופק ברור למימושם. כאן נכנס לתמונה שוק הסקנדרי.

שוק הסקנדרי (Secondary Market) מתייחס לעסקאות המתבצעות בין בעלי מניות קיימים בחברות פרטיות לבין רוכשים חיצוניים, מבלי לגייס הון חדש או לשנות את מבנה ההון של החברה. כך מתאפשר לבעלי מניות – עובדים, יזמים או משקיעים ראשוניים – להמיר את אחזקותיהם לתשואה ממשית, מבלי להמתין לאקזיט או הנפקה עתידית. השוק הזה מגלגל עשרות מיליארדי דולרים בשנה ברחבי העולם, וצומח גם בישראל. ככל שיותר חברות נותרות פרטיות לזמן ממושך, כך הביקוש לנזילות גובר – הן מצד המוכרים והן מצד הרוכשים.

מן הצד האחד – בעלי מניות שקיבלו אופציות לפני שנים וראו את ערכן עולה על הנייר, אך לא הצליחו לממשן. לעיתים מדובר בסכומים משמעותיים שחסומים עבורם כל עוד החברה פרטית. מן הצד השני – משקיעים שמבקשים להצטרף להצלחתן של חברות טכנולוגיה מובילות עוד לפני שהן מונפקות. גופים מוסדיים רבים מעוניינים להיחשף לחברות כאלה, אך בגלל אופיין הפרטי – הגישה אליהן מוגבלת.

עסקת סקנדרי מאפשרת תוצאה של win-win: המוכר מקבל תגמול כספי ונזילות, ואילו הרוכש נחשף לחברה פרטית מצליחה שלא הייתה נגישה לו קודם לכן.

בשנים האחרונות מתפתח מודל חדשני בשוק הסקנדרי, שבו החברות עצמן יוזמות תכניות נזילות לעובדים ולבעלי המניות. במציאות המאקרו-כלכלית של ימינו, יותר חברות מבינות את הערך שבקיום מנגנון נזילות קבוע כחלק מאסטרטגיית הגיוס והשימור של טאלנטים. במקום להמתין לאקזיט חד-פעמי, תכניות אלו מאפשרות לעובדים להיפגש עם הכסף באופן מוסדר ומפוקח. כך הופך האקזיט מאירוע חד-פעמי לאירוע מחזורי – מהלך בעל יתרונות רבים.

עובדים יכולים ליהנות מנזילות חלקית תוך שמירה על האינטרס להישאר בחברה. הם מקבלים תגמול כלכלי ממשי, חווים רווחה כלכלית, ומקבלים תזכורת מוחשית לערך האופציות שברשותם – מה שמדרבן השקעה נוספת ומחויבות.

כאשר החברה היא זו שמובילה את המהלך, היא שומרת על שליטה ובקרה – קובעת את רמות הנזילות, את זהות הרוכשים ואת כמות המידע שנחשף. כך נשמר איזון בין מתן תגמול מיידי לבין שימור המוטיבציה לטווח הארוך.

תכניות נזילות מהוות גם כלי לגיוס משקיעים חדשים ואיכותיים, שיחשפו לחברה כבר בשלב מוקדם, ובכך עשויים להפוך לשותפים גם בסבבי השקעה עתידיים.

בעולם שבו אירוע האקזיט מתרחק והנפקות מתעכבות, שוק הסקנדרי הופך לכלי מרכזי ביצירת ערך. מחזור העסקאות בשוק זה חצה את רף 160 מיליארד הדולר ב-2024 וצפוי להמשיך ולגדול – גם בישראל. יותר חברות מבינות את הצורך והפוטנציאל שבתכניות נזילות – לחיזוק התרבות הארגונית, לשימור עובדים ולמיתוג כמעסיק אטרקטיבי שמסוגל להתחרות על טאלנטים גם מול חברות ציבוריות.

הכותב הוא מנכ"ל קבוצת אלפנט

שתפו כתבה זו:

guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות