בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב בסוף 2024 חוללה טלטלה בשוקי המטבע, בעיקר נוכח החשש מהטלת מכסים משמעותיים על שותפות הסחר של ארה"ב, ובפרט על גוש האירו. בתחילת השנה צנח שער האירו לשפל של יותר משנה מול הדולר, כשחזאים שונים אף צפו אפשרות ל"פאריטי" – שווי של 1:1 בין המטבעות. מאז נקודת השפל בינואר חל מהפך, האירו התאושש באופן מרשים וחצה לאחרונה את רף 1.17 דולר לאירו, רמה שלא נראתה מאז 2021. אפילו הצהרותיו של טראמפ ב"יום השחרור" על כוונתו להטיל מכסים כבדים על אירופה לא הצליחו לבלום את המגמה.
הזרז למהלך החיובי היה הצהרה מפתיעה של הקנצלר הגרמני החדש, אולף שולץ, לפיה גרמניה צפויה להגדיל באופן חסר תקדים את תקציבי הביטחון והתשתיות. ההצהרה ניתנה על רקע תחושת איום מתמשכת באירופה, שלפיה שאיפותיה הטריטוריאליות של רוסיה לא יסתיימו באוקראינה. ההתחייבות הזו, לצד יעד שאפתני שהוכרז בוועידת האג – השקעה של 5% מהתמ"ג בביטחון עד 2035 מצד מדינות נאט"ו – שידרה לשווקים מסר ברור: אירופה מתחזקת. בהתאם לכך, המשקיעים נהרו לאירו. גם אי הוודאות שיצר טראמפ סביב המדיניות הפיסקלית של ארה"ב, ובעיקר סביב הגירעון הממשלתי, תמכה בהסטת כספים לאירופה. הדבר בא לידי ביטוי גם בביצועי הבורסות האירופיות, במיוחד מדד ה-DAX הגרמני שטיפס בכ-20% מתחילת השנה, לעומת עלייה של כ-5% בלבד במדד S&P 500 האמריקאי.
לצד ההשפעות הפיסקליות, גם המדיניות המוניטרית באירופה ובארה"ב תרמה להתחזקות האירו. הבנק המרכזי האירופי רמז לאחרונה כי תהליך הפחתות הריבית מתקרב לסיומו. מנגד, בארה"ב השתנה תוואי הריבית, והוא מתמחר כיום ריביות נמוכות יותר מכפי שתומחרו לפני מספר שבועות. צמצום פערי הריביות משני צידי האוקיינוס אפשר לאירו להתחזק מול הדולר. במבט קדימה, ככל שהתוואי האמריקאי יהפוך אגרסיבי יותר – כלומר יתמחר ריבית נמוכה יותר – הסנטימנט החיובי כלפי האירו עשוי להתעצם.
כדי להבין את התמונה המלאה, יש להתייחס גם למגמת ה"ריסק און" שמאפיינת את השווקים בעת האחרונה – גישה אוהדת סיכון הפוגעת בביקוש לדולר, שנחשב נכס מועדף בעיתות משבר. לכך נוספה הכרזתו של טראמפ כי יעדיף לראות את הדולר נחלש, אמירה שיש לה משקל בשוקי המט"ח.
עם זאת, לא מדובר במגמה חד-כיוונית. אירועים גאופוליטיים חריגים עלולים לשנות את התמונה. מלחמת ישראל–איראן שהסתיימה לאחרונה מהווה דוגמה לכך: בימי הלחימה הראשונים נרשמה התחזקות חדה של הדולר, כתוצאה מבריחה מסורתית לנכסים בטוחים. נוסף על כך, קיימת אפשרות לעליית אינפלציה בארה"ב בעקבות הטלת המכסים, תרחיש שעשוי לדחוף את הפדרל ריזרב להקשיח את עמדותיו ואת השוק לתמחר פחות הפחתות ריבית. באירופה עצמה, נתונים כלכליים חלשים, ובפרט אינפלציה נמוכה מהצפוי, עלולים להוביל את הבנק המרכזי להמשיך להפחית ריבית בניגוד לציפיות, מה שיתמוך דווקא בהיחלשות האירו. שווייץ מהווה דוגמה לכך: שם ירדה האינפלציה לרמה שלילית והחזירה את הריבית לרמה אפסית. בנוסף, אירו חזק מדי עלול לפגוע בכלכלות הייצוא של אירופה, שבחלקן הייצוא מהווה למעלה מ-50% מהתוצר, ולגרום להאטה כלכלית שתפחית את האטרקטיביות של השקעה במטבע.
ליחסי הגומלין בין האירו לדולר יש השפעה ישירה על השקל. תום הלחימה מול איראן והירידה בתחושת הסיכון הביטחוני עודדו זרימת הון לנכסי סיכון בישראל – אג"ח ומניות – והובילו להתחזקות ניכרת של השקל מול סל המטבעות. בהשוואה בין הדולר לאירו, ההיחלשות מול השקל חדה יותר דווקא מצד הדולר, בין היתר עקב הלחצים שתוארו לעיל.
בעתיד הקרוב, כל עוד השקל ממשיך להתחזק ובהתחשב ביחסי הכוחות בין הדולר לאירו, בהחלט ייתכן שהדולר ימשיך להיחלש משמעותית יותר מול השקל. עם זאת, אם נראה ירידות חדות בוול סטריט – תרחיש שלא ניתן לשלול – דווקא הדולר עשוי להיות בעמדה חזקה יותר, על רקע פעולות גידור של המוסדיים הישראלים על השקעותיהם בחו"ל.
תרחיש נוסף שעשוי לשנות את המגמה הוא הורדת ריבית פתאומית מצד בנק ישראל, שלא בהתאם לציפיות השוק. במצב כזה, ובייחוד אם הריביות באירופה ובארה"ב יישארו יציבות, קשה לקבוע מי מהשניים – הדולר או האירו – ייהנה יותר, אך סביר שנראה בלימה זמנית לפחות בהתחזקות השקל מול שניהם.
הכותב הוא כלכלן ואסטרטג ראשי בקרן הגידור ורטיקל
קרן הגידור ורטיקל ייתכן ומחזיקה חלק מהניירות המוזכרים במאמר. אין בנאמר לעיל להיחשב ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים הייחודיים של כל אדם.
