שיקום מהיר וירוק: הדרך לבנייה נכונה אחרי המלחמה

ההרס שנגרם במלחמה יצר גם אפשרות להקים סביבה בריאה ועמידה יותר • תכנון אסטרטגי ושימוש בחומרי בנייה ירוקים עשויים לחזק את החוסן הלאומי • כך ניתן להפוך את ההרס להזדמנות לצמיחה ירוקה | דעה
גל הראל | קרדיט: יח"צ

גל הראל | קרדיט: יח"צ

הנזקים האדירים שנגרמו בעקבות ירי הטילים מאיראן במהלך מבצע "עם כלביא" מחייבים את כולנו להביט קדימה לא רק מתוך כאב, אלא מתוך אחריות. עשרות אלפי מ"ר של מבנים שנהרסו או ניזוקו קשות, שכונות שנמחקו ותשתיות שקרסו יוצרים צורך ממשי בשיקום מהיר ונרחב. בתוך הצורך הזה טמונה גם הזדמנות יוצאת דופן: לא רק לבנות מחדש, אלא לבנות נכון וטוב יותר, מתוך ראייה רחבה וארוכת טווח. זוהי ההזדמנות לתכנן סביבות חיים בריאות, בטוחות, עמידות ומקיימות יותר.

רוני דניאל | יח"צ
רוני דניאל | יח"צ

המפתח לכך הוא אימוץ כלים תכנוניים, סביבתיים וטכנולוגיים מוכחים, שמשתלבים זה בזה. ראשית, נדרש מעבר מתפיסה של תיקון נקודתי לתכנון אסטרטגי של מרחבים שלמים, הכולל עירוב שימושים, פיתוח תשתיות תחבורה מתאימות והקצאת שטחים פתוחים. אלה תנאים בסיסיים לסביבת חיים שתומכת בבריאות פיזית ונפשית ובחיים קהילתיים. שיקום לפי עקרונות הבנייה הירוקה יוביל ליעילות אנרגטית במבנים החדשים וישפר את החוסן האנרגטי של המשק כולו. ככל ששוק האנרגיה מבוזר יותר, וכל מבנה מסוגל לספק את צרכיו, כך המשק יהיה חסין יותר למשברים עתידיים.

מהלך כזה יגביר את החוסן הנפשי של הדיירים בזכות איכות אוויר טובה יותר וחשיפה לאור ואוויר טבעי, ויחזק את היכולת להתמודד עם מפגעים עתידיים ואסונות אקלימיים. שימוש בחומרי בנייה ירוקים – שבמקרים רבים הם גם איכותיים יותר, בעלי טביעת רגל סביבתית מופחתת ולא בהכרח יקרים יותר – יתרום לשיפור איכות החיים והבנייה, לצד תרומה כלכלית משמעותית למשק וצמצום נזקים לבריאות הציבור ולסביבה.

כדי לעמוד ביעדי השיקום השאפתניים, נדרש גם שינוי עמוק באופן הבנייה. שיטות מתקדמות של בנייה מודולרית ומתועשת מאפשרות הקמה מהירה, מדויקת, זולה ואיכותית יותר. אלה מרכיבים חיוניים בצמיחת ענף הבנייה הישראלי, במיוחד בתקופה של מחסור בכוח עבודה מיומן. תהליכי ייצור מבוקרים מפחיתים בזבוז וחוסכים פליטות, מקטינים תאונות עבודה ומשפרים את בקרת האיכות. מעבר לכך, השקעה בתעשיית בנייה מתועשת, כולל הקמת מפעלים, מערכי לוגיסטיקה ופיתוח כוח אדם מקצועי, תחזק את יכולת הייצור המקומית ותייצר מקומות עבודה בפריפריה. כך ניתן ליצור מנוע צמיחה שימשיך לפעול גם לאחר סיום שלב השיקום.

כדי ששיקום מקיים לא יהפוך לרעיון תיאורטי או ליוזמה נקודתית של רשות מקומית או חברה בודדת, על המדינה למלא תפקיד מרכזי בהובלת התהליך. עליה ליזום מנגנוני תמרוץ והסרת חסמים, כדי לאפשר ולא רק לדרוש. צעדים אלה כוללים הענקת הטבות מס לפרויקטים סביבתיים וחברתיים, הגדלת זכויות בנייה למיזמים העומדים בסטנדרטים מתקדמים, קידום מסלולי אישור מהירים בוועדות התכנון והפחתת מגבלות רגולטוריות על מימון בנייה מקיימת. בנוסף, יש לעודד שימוש בכלי מימון ייעודיים, שיסייעו לחברות לגייס משאבים לפרויקטים אלו.

השיקום שנכפה עלינו נובע מהרס עצום, אך אם נשכיל להשקיע בו נכון, הוא עשוי להפוך ליסוד של חברה חזקה, חסונה, ירוקה וצודקת יותר. זו הזדמנות נדירה שלא תחזור.

גל הראל הוא מנהל מחלקת ESG ורוני דניאל הוא מנהל מחלקת החדשנות בפירמת הייעוץ וראיית החשבון EY

שתפו כתבה זו:

guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות