כשוול סטריט נסחרת ברמות שיא, עולה השאלה האם אירופה וסין מהוות אלטרנטיבה אמיתית להשקעות ארוכות טווח.
לאחר הירידה החדה במניות בארצות הברית מיד לאחר "יום השחרור", השוק התאושש במהירות עם ההכרזה על "פסק הזמן", ומדד ה-S&P רשם שיא חדש. התנהגות זו משקפת סנטימנט בסיסי חיובי בשווקים.
למרות שעליונותה של ארצות הברית לא תמה, היא בהחלט נמצאת במגמת החלשות. הכלכלה האמריקאית עדיין נחשבת לתחרותית מאוד, עם שווקים פיננסיים עמוקים ונזילים ותחרות עסקית בריאה. יתרה מכך, מדובר באחת הכלכלות הצומחות בקצב מהיר בעולם המערבי. נתונים אלה צפויים להמשיך ולהניב חברות מובילות והזדמנויות השקעה מעניינות.
עם זאת, בשוליים, ארצות הברית הפכה פחות אטרקטיבית להשקעות ארוכות טווח, בעיקר בשל יחסי סחר מורכבים יותר עם מדינות אחרות, אי ודאות פוליטית גוברת וריכוזיות גבוהה של שוק ההון בנכסים מקומיים. חלק מהאתגרים הללו כבר ניכרו בעבר, אולם ניצחונו של טראמפ שימש מעין קריאת השכמה למשקיעים, שהזכירה להם את חשיבות הגיוון בתיקי ההשקעות.
העניין במניות אירופיות גבר לאחרונה ממספר סיבות. בראשן פערי תמחור בולטים לעומת מניות אמריקאיות, וכן עודף החשיפה לנכסים אמריקאיים שהצטברה בתיקים בשנים האחרונות. חבילת התמריצים שהוכרזה בגרמניה תרמה לשינוי הגישה כלפי אירופה, וכעת מוטלת על ממשלת גרמניה האחריות ליישם אותה בפועל.
ההערכה היא שמועד פסק הזמן בנושא המכסים, שחל ב-9 ביולי, יעבור ללא אירועים חריגים, שכן רוב שותפות הסחר המרכזיות של ארצות הברית כבר הגיעו להבנות או נמצאות קרוב לכך, מה שמוסיף ליציבות התחושתית בשווקים.
מניות סיניות ממשיכות להיראות אטרקטיביות יחסית, בעיקר בשל תמחור נמוך לעומת שווקים אחרים. הסיבה לכך טמונה בבעיות מתמשכות בענף הנדל"ן המקומי, אשר מכבידות על הכלכלה כולה. אם הרשויות בסין יחליטו על צעדים משמעותיים לטיפול בענף הזה, הדבר עשוי להיות חיובי במיוחד עבור שוק המניות המקומי.
הכותב הוא סגן מנהל ההשקעות הראשי וראש אגף המחקר הגלובלי בבנק EFG השוויצרי
