התביעה בפרשת סלייס: צעד נכון אבל באיחור

ההחלטה של רו"ח אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמונה לטיפול בפרשת ההונאה בסלייס גמל, להגיש תביעה על סך 950 מיליון שקל נגד הבעלים של החברה חייבת להפוך לכל ישראלי את הבטן. כל אזרח ישראלי בוגר חייב להבין ולהפנים שהמערכת הרגולטורית-פיננסית לא שומרת עליו, ולא בטוח שהיא תפרוש רשת ביטחון לכספים שהוא חסך אם היא תיכשל בתפקידה.

ההחלטה של סנדורוב, יחד עם רשות שוק ההון, להגיש תביעה נגד בעלי החברה ונושאי המשרה בה היא בהחלט צעד נכון, אבל מדובר בצעד שנעשה באיחור משמעותי של יותר משנתיים.

בנוסף, ככל שכולנו יודעים ומבינים, החומרים והממצאים הקיימים ברשותה של רשות שוק ההון טרם הועברו ליחידות החקירה הכלכליות והבינלאומיות הרלוונטיות במשטרה ישראל, על מנת שאלו יחקרו ויבחנו את הצד הפלילי של פרשת ההונאה הפיננסית הגדולה ביותר מאז היווסדה של המדינה – יותר מ-7,500 ישראלים שאיבדו בסלייס את כספי הפנסיה והחיסכון שלהם בהיקף של יותר ממיליארד שקל. אם תרצו, התביעה שהוגשה היא כרגע צעד שמאפשר לאכול פרוסה מהעוגה, אבל להשאיר אותה עדיין שלמה.

בהרבה מאוד מובנים, פרשת סלייס דומה לפרשת המעילה בבנק למסחר שנחשפה בשנת 2002. היא דומה בכך שהרגולטור הפיננסי נרדם בשמירה כי אולי לא היו בידיו את הכלים הרגולטוריים המתאימים על מנת לפקח אחרי הפעילות של הגוף הפיננסי שהחזיק ברישיון. הפרשה גם דומה בכך שהרגולטור התעלם מפניות, אזהרות, וחומרים, שהועברו לידיו על ידי גורמים שבאו במגע עם הגוף המפוקח. אבל, מדובר בפרשה שונה, בצורה דרמטית וקיצונית, בהיבט של ההתנהלות מצד הרגולטור.

בנק ישראל, באופן כמעט מיידי, לקח אחריות על המחדל הפיננסי שגרם לכך שסכום של יותר מ-250 מיליון שקל נעלם מחשבונות הלקוחות בבנק למסחר. בנק ישראל פרש רשת ביטחון כלכלית, ולאורך השנים שילם כ-600 מיליון שקל על אחריותו. מהצד השני, רשות שוק ההון עדיין לא מוכנה להודות באחריותה, היא לא מתכוונת לפרוש רשת ביטחון פיננסית כלשהי לכספי הפנסיה והחיסכון שנעלמו, ובמקום להודות בכשליה היא נוטה להאשים את כל העולם.

יותר מהראוי היה שלאחר הגשת התביעה המשפטית, הממונה על שוק ההון יחד עם המנהל המיוחד היו מתנצלים באופן פומבי על ההאשמות שהוטחו מאז שנחשפה הפרשה בציבור החוסכים ובסוכני הביטוח. פרשת סלייס לא נולדה והתרחבה לממדיה האדירים בגלל ציבור משקיעים וחוסכים שלא נזהר, והיא גם לא התרחשה בגלל סוכני ביטוח שהיו שותפים להונאה ומרמה של לקוחותיהם.

סלייס גמל שיווקה לציבור הישראלי מוצרים פנסיוניים שהיו תחת רישיון, פיקוח ואישור מצד רשות שוק ההון. יתרה מזאת, הרגולטור האחראי התעלם במשך חודשים מחומרים שהובאו אליו והצביעו על אי סדרים המתחוללים בסלייס.

באירוע של "סלייס" היה מעורב סוכן ביטוח אחד, שמואל פיקסמן. סוכן ביטוח, חבר לשכת סוכני הביטוח, שראה לנגד עיניו את אי הסדרים ואת היעדר הטיפול והתשובות שקיבל לגבי לקוחותיו. הניסיון והמקצועיות של פיקסמן, הדליקו לו פרוז'קטור עצום, הוא פנה עם הממצאים שאסף לרשות שוק ההון וביקש שיבדקו את הנושא בכלים שעומדים לרשותם.

למרות שהחומרים כבר הגיעו לידי הרשות ב-2022, היא בחרה להתעלם מהם וחידשה את הרישיון של סלייס, עד שהכל התפוצץ. 9 חודשים עברו מהמועד שבו סוכן הביטוח פיקסמן פנה לרשות שוק ההון ועד ליום שהרשות פעלה. מדובר בזמן מאוד יקר עבור אלפי הישראלים שאיבדו את כספי הפנסיה והחיסכון שלהם. ייתכן שאפשר היה להציל מאות מיליוני שקלים של ישראלים שהפרשה הזאת הותירה אותם חסרי כל.

מישהו שמע, או קרא, או ראה, את רשות שוק ההון נותנת קרדיט לסוכן הביטוח על חשיפת הפרשה? הנרטיב הוא הפוך. גם בפרשת "סלייס", מהצד של הרשות, סוכני הביטוח הם האשמים. אבל, אני משוכנע שבסופו של דבר האמת לגבי התפקוד והחשיבות של סוכני הביטוח תצא לאור ותהדהד בכל מקום במדינה.

כותב טור הדעה הוא נשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל