פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הבכיר של בנק הפועלים ומי שהיה בעבר המועמד לנגיד בנק ישראל, התראיין בתוכנית "אולפן כלכלה" והתייחס לאתגרים שעומדים בפני הכלכלה הישראלית ביום שאחרי המלחמה, חברות דירוג האשראי ותקציב המדינה לשנה הבאה.
לשאלה איך הוא מנתח את ביצועי הכלכלה הישראלית בימים מורכבים אלה, כאשר בכירי הממשל האמריקאים נמצאים בישראל על מנת להבטיח את קידום התוכנית לסיום המלחמה של הנשיא טראמפ, ליידרמן השיב: "אנחנו צריכים להיות מופתעים מהחוסן של הכלכלה הישראלית כי המשק צומח אמנם בשיעור נמוך אבל עדיין צמיחה חיובית.
"אנחנו כרגע על שיעור צמיחה של בערך 2.5% וכנראה שבשנה הבאה נהיה קצת מעל. זה אומר שהתוצר לנפש גדל לעומת שנתיים קודמות אז היה יציב או אפילו הייתה ירידה. הדבר שעוד יותר בולט זה החוסן והיציבות בשוק הפיננסי, בשוק ההון. כי יש לנו התחזקות של השקל שבחלקה משקפת את ההיחלשות של הדולר בעולם. התשואות של אג"ח ממשלת ישראל בירידה מאוד משמעותית, והבורסה לא רחוקה מהשיא של כל הזמנים".
בממשלה מצפים לשיפור בדירוג האשראי של ישראל או לפחות של התחזית שלו – מה שבינתיים לא קרה. האם לדעתך חברות הדירוג מחמירות איתנו?
"אני לא חושב. יצא לי להיפגש עם אנשי מודי'ס שהיו פה לפני חודש. כמובן שאני לא יכול לשתף בפרטים כי זו פגישה סגורה. יש שם צוות חדש במודי'ס והם מאוד הדגישו את הביצועים המפתיעים לטובה. כלכלות אחרות יכול להיות שהיו נכנסות למיתון עם כל כך הרבה אנשים במילואים".
אבל איפה זה בא לידי ביטוי בדירוג?
"אני מכיר היטב את חברות הדירוג – בשבילן ישראל היא מדינה קטנה במזרח התיכון, אזור עם הרבה מאוד זעזועים מכל הכיוונים, הרבה מאוד אי ודאות. אחד מהדברים שמשקיעים גלובליים הכי פוחדים מהם זה סיכונים גאופוליטיים. לגבי הדירוג, חשוב לציין שלפי ההתנהגות בשווקים הגלובליים, ה-CDS (חוזה החלף לסיכוני אשראי, ס.ג) של ישראל ירד בצורה מאוד משמעותית".
אז מה כן צריך לקרות כדי שחברות הדירוג יעלו את תחזית הדירוג?
"אני חושב שצריכה להיות איזושהי התבהרות לגבי סיום פרק א' בהסכם ואיזשהו כיוון חיובי לגבי שלב ב' ואז זה יקרה".
יכול להיות שניתן לצפות לכך כבר בחודשים הקרובים?
"אני חושב שכן. מבחינת המשקיעים יש חשיבות לעבודה של חברות הדירוג, אבל מבחינת הרבה מאוד מהשחקנים בשוק ההון מה שחשוב אלו פערי הריבית והתשואות. העובדה היא שה-CDS לחמש שנים של ישראל לפני המלחמה היה 50 נקודות בסיס והגיע לשיא של 160 נקודות בסיס בשנה שעברה. כרגע הוא עומד על 67 נקודות בסיס, כלומר הייתה ירידה מאוד משמעותית".
לגבי תקציב המדינה לשנת 2026: שר האוצר אומר שלצד האחריות הפיסקלית הוא מעוניין לקדם גם הקלות במסים. האם לדעתך אנחנו יכולים להרשות לעצמנו הורדות מסים כבר בשנה הקרובה?
"מבחינת שוק ההון וסוכנויות הדירוג כשיראו שיש הקלה במסים במדינה שיש בה עדיין נטל של הוצאות ביטחון – יגידו זו כלכלת בחירות. ואני רוצה לומר בצורה הכי ברורה: זה שנים שבישראל לא הייתה לנו כלכלת בחירות, שנים. נכון, יחס החוב לתוצר הפתיע לטובה – 67%. נכון, הגירעון בתקציב מפתיע לטובה עקב גידול מאוד יפה בהכנסות המדינה במסים. אבל יש פה נטל של הוצאות ביטחון. גם אם בטווח הקרוב נראה ירידה בהוצאות הביטחון, עדיין מערכת הביטחון תבוא עם דרישות, עם תוכניות לשיקום ולהכנה של ישראל לאיומים של העתיד, והמלחמות עכשיו הן בעיקר טכנולוגיות. יש פה הרבה מאוד השקעות לעשות. אז אני חושב שזה בוודאי לא הזמן להוריד מסים. צריך להמשיך לנהוג במדיניות אחראית".
מה צריך להיות הגירעון שיקבעו בתקציב?
"קשה לי לקבוע. אנחנו צריכים לראות איך ישראל תסיים את המלחמה הלוואי ובקרוב, לעדכן את תחזית הצמיחה ואז לראות מה יהיו הכנסות המדינה ממסים. מה שחשוב מבחינת השווקים הוא לראות תוואי יורד של הגירעון. אז שהגירעון המתוכנן לא יעלה על הגירעון שאיתו נסיים את השנה שכנראה יהיה מתחת ל-5%, שלא נעלה על זה ושתהיה התקדמות מסוימת לכיוון 4-4.5%".
בוא נדבר גם על השוק האמריקאי שכמו השוק הישראלי נמצא בשיא, וגם שם ממתינים להורדת הריבית שאולי תהיה כבר ביום רביעי הקרוב. האם לדעתך יש פוטנציאל עלייה נוסף למדדים האמריקאים?
"חייבים להיות צנועים, אני לא חושב שיש אנליסט או כלכלן או אסטרטגיה אחד שבתחילת השנה ידע להגיד שהשווקים יהיו איפה שהם נמצאים. אמרו בואו ננמיך ציפיות, וול סטריט תעשה 10% ואנחנו הרבה מעבר. צריך לזכור, חלק משמעותי מעלייה ב-S&P 500 זה שבע המופלאות, שבע מניות הטכנולוגיה שבעצם מגלמות בתוכן את המהפכה הגדולה שאנחנו חיים בה – בינה מלאכותית ומהפכה טכנולוגית וכו'. כשמוציאים את שבע החברות האלה ונשארים S&P 493 אז ברור שזה זה יותר צנוע. אנחנו רואים עכשיו את עונת הדוחות היא נראית טוב, הכלכלה האמריקאית נראית טוב. כמובן ששוק העבודה מראה סדקים ראשונים, אבל אנחנו לא יכולים למדוד את זה בגלל השבתת הממשל, וכרגע אין את הנתונים לגבי זה. האינפלציה עדיין נשארת 3%, היעד של הפד הוא 2%. אבל גם כאן השוק כבר הוריד את הריבית בשביל הפד. הרבה פעמים קרה שהפד 'מתלבש' על הקווים של השוק. התשואה ל-10 שנים בארצות הברית 3.98%, כלומר השוק דה פקטו כבר הוריד את הריבית שם".
האם לדעתך בנק ישראל צריך לפעול עוד לפני המועד המתוכנן בסוף נובמבר ולהוריד את הריבית?
"הייתי שם כמה שנים טובות, ותמיד בבנק מרכזי אלא אם כן יש איזה זעזוע מאוד מרכזי רוצים לעמוד בלוח הזמנים, אחרת יש גם שאלה האם זה מודל חדש ומתי תהיה הפעם הבאה שהם לא יקבלו את ההחלטה במועד המתוכנן".
אז אם הוא יחכה עד סוף נובמבר הוא צריך לדעתך להוריד ברבע אחוז או בחצי אחוז?
"לדעתי ברבע אחוז, ככה מתחילים. כשאנחנו מנתחים את הנתונים האחרונים של המדד האחרון, אנחנו רואים תופעה מאוד מעניינת שיש ירידה בסביבת האינפלציה של ישראל. כלומר, זה לא רק הירידה במחירי הטיסות ולא רק ההתמתנות בעלייה בשכר דירה החודשי, אלא קשת רחבה של סעיפים שעלו בהרבה פחות ממה שהיה חזוי, והאינפלציה השנתית שעומדת על 2.5% ועקום הציפיות הוא לגמרי פלאט ברמות נמוכות. אני חושב שזה הזמן של בנק ישראל לפעול".
