פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר, התראיינה ביום חמישי האחרון בתוכנית "אולפן כלכלה" והתייחסה לאתגרים הכלכליים של ישראל ברקע הדיונים המתקדמים לקראת הכנת תקציב המדינה לשנת 2026. היא הביעה דאגה מכך שחלק גדול מהתקציב יופנה לביטחון ולכספים קואליציוניים, דבר שמותיר נתח מצומצם מדי עבור מנועי צמיחה והשקעה בתשתיות.
פלוג גם מתנגדת נחרצות לכוונה להגדיל את תקרת הפטור ממע"מ על יבוא אישי ל-150 דולר, בטענה שצעד זה אינו מטפל ביוקר המחיה באופן הוגן ופוגע ביצרנים מקומיים ויבואנים קטנים. מנגד, היא תומכת ברפורמת החלב ואומרת שהיא יכולה לעשות "סדר בשוק הזה".
בנוסף, היא מסבירה שחברות הדירוג ממתינות לראות יציבות פיסקלית ארוכת טווח וירידה בסיכונים הגיאופוליטיים והמשפטיים לפני עדכון תחזית הדירוג של ישראל. לסיום היא מציינת כי האיום על עצמאותה של מערכת המשפט והיעדרן של נשים בתפקידי מפתח בכירים נותרים נושאים מטרידים.
נתחיל מתקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2026. מה דעתך על מה שסוכם עד כה והאם יש מספיק מנועי צמיחה בתקציב?
"שר האוצר אמר שהגירעון הצפוי הוא 3.2%, שזו רמה סבירה. זה לפחות ייצב את משקל החוב בתוצר ולא ימשיך להגדיל אותו, שזה מאוד חשוב. אבל כמובן שהשאלה המאוד גדולה היא האם הצעדים שיהיו בתקציב בסוף באמת יביאו אותנו לרמת הגירעון הזו. זה לפחות סימן שאלה אחד, אבל היעד כיעד נראה לי סביר בתנאים הנוכחיים.
"אנחנו לא יודעים שום דבר על ההרכב של התקציב. בסופו של דבר זה ברור שיהיה נתח מאוד גדול לביטחון. אנחנו עוד לא יודעים כמה, אנחנו יודעים שיש ויכוח מאוד גדול על זה. אפילו אם ההוצאה על הביטחון בסוף תהיה רק מה שהאוצר מעוניין לתת, עדיין זה ישאיר נתח מאוד מצומצם יחסית לכל השאר. וכל השאר זה גם כל השירותים הציבוריים וגם מנועי הצמיחה. אז אני חוששת שההרכבים לא יהיו כאלה שהם באמת מנועי צמיחה, אם יתווספו לזה עדיין תקציבים קואליציוניים ודברים מהסוג הזה, אז זה ישאיר נתח עוד יותר קטן למנועי הצמיחה".
בואי נדבר על מנועי הצמיחה. בטח ראית את חוק ההסדרים ואת הרפורמות שיש בו. מה היית מצפה שכן ייכנס לחוק ההסדרים ולא נכנס?
"קודם כל, אני מקווה שרפורמת החלב בגרסה כזו או אחרת תיכנס. זו רפורמה שכן יכולה לעשות סדר בשוק הזה, כמובן שצריך להבטיח שתהיה תחרות הוגנת של היצרנים המקומיים מול חו"ל. בנוסף, אנחנו יודעים שמחירי המזון יחסית גבוהים".
הייתה רפורמה מאוד חשובה שנקראה רפורמת הכשרות, שרצתה לפתוח את סוגיית הכשרות לתחרות. זה כמובן לא נמצא שם.
"מצד שני, יש שם כמה דברים שלא הייתי רוצה לראות שם. אני חושבת שהקלות במסים הן מאוד בעייתיות בעת הזו. זה נכון שהייתה לנו הפתעה מאוד חיובית בגביית המסים ב-2025. אני לא יודעת איזה חלק מזה הוא באמת פרמננטי, אבל אני חושבת שזה ממש מוקדם מדי להתחיל להוריד מסים, לרווח את מדרגות המס באופן שבעצם יקל על השכבות היחסית חזקות. הסך הכל של גביית המסים צריך להבטיח שרמת הגירעון לא תעלה על אותם 3.2%.
"אני חושבת שהצעד של הרחבת תקרת הפטור ממס על יבוא אישי ל-150 דולר זה ממש לא בכיוון הנכון. לא מבחינת הטיפול ביוקר המחיה, ובוודאי גם לא מבחינת אובדן הכנסות המדינה ממסים בסדר גודל של כמיליארד שקל".
לפי שר האוצר, זה צעד שאמור לטפל ביוקר המחיה של ישראל.
"נכון שבטווח הקצר אנשים ייהנו מזה שהם יכולים לייבא יותר. אבל זה לא מייצר תחרות הוגנת עם היצרנים המקומיים או עם היבואנים הקטנים. אני חושבת שיש לנו בעיה ממש קשה של ריכוזיות ביבוא, וצריך להקל מאוד. פה יש תפקיד להגבלים העסקיים לאפשר יבוא מקביל בלי כל החסמים שיש. זה שינוי מבני. הדבר הזה של פשוט להעלות את המכסה יגדיל אמנם את היבוא, אבל זה יפגע ביבואנים הקטנים וביצרנים הקטנים, כי זה עושה פער של 18% שאין לו שום הצדקה. אתה לא רוצה לתת סבסוד ליצרנים בטורקיה או בסין באופן יחסי. לכן זה נראה לי ממש לא צעד בכיוון הנכון".
הדירוג הנוכחי של ישראל מוצדק בעינייך? ולמה אנחנו לא רואים יותר חברות דירוג שבעצם מעלות לנו את התחזית?
"המשק הפגין עמידות וחוסן יוצאים מן הכלל. אבל צריך לזכור שרמת התוצר, ועוד יותר רמת התוצר העסקי, בכל זאת נמוכה במשהו כמו חמישה אחוזים ממה שהיא הייתה אלמלא המלחמה. אז זה לא שאין למלחמה נזקים מבחינת המשק הישראלי.
על מה חברות הדירוג מסתכלות? הן מסתכלות גם על החוב ועל מגמת החוב. אני מניחה שהן ממתינות לראות שבאמת היעד הזה של הגירעון מסמן התייצבות ואחר כך התחלה של ירידת החוב.
"הן רוצות לראות שהפסקת האש קבועה, שהאיום הביטחוני והגיאופוליטי באמת פחת. אני חושבת שההרכב של התקציב הוא גם מאוד משמעותי לפוטנציאל הצמיחה. אני מניחה שמה שחברות הדירוג רוצות לראות זה שהרכב התקציב באמת תומך בחזרה לתוואי של צמיחה, כי יש הרבה מאוד איומים על הצמיחה העתידית, ולכן אני חושבת שעדיין אנחנו לא 'יצאנו מהיער'.
"גם כל הנושא של המהפכה המשפטית עדיין מאיים. אני מזכירה שחברות הדירוג כולן התייחסו לנושא הזה כבעייתי. האיום על העצמאות של מערכת המשפט עדיין איתנו. כלומר, חלק מהאיומים עדיין שם, ואני חושבת שמחכים לראות שבאמת הדברים האלה מתייצבים".
