פרופ' ששינסקי: "הריכוזיות בענף הגז בישראל קיצונית ומחמירה"

ששינסקי מזהיר כי עם יציאתה הצפויה של אנרג'יאן מהשוק, שברון תחזיק בכ-90% מרזרבות הגז • "החוק לא קבע כי מס רווחי הון יחול גם על השקעות יצוא - זו טעות שדורשת תיקון"
אסדת 'לוויתן' | צילום: משרד האנרגיה והתשתיות

אסדת 'לוויתן' | צילום: משרד האנרגיה והתשתיות

המונופול בשוק הגז הטבעי בישראל עלול להחמיר עוד יותר בשנים הקרובות, לאחר שחברת אנרג'יאן – שמוכרת גז טבעי מאסדת כריש ותנין שבבעלותה – צפויה לצאת בקרוב מהשוק. כך טוען פרופ' איתן ששינסקי שהתארח בתוכנית "כללי המשחק" עם ענבל עומר.

אנרג'יאן קרובה לקצה גבול הקיבולת שלה, ולאחר שתסיים למכור את כל הגז לשוק המקומי, הריכוזיות במשק הגז צפויה להחמיר. ששינסקי הדגיש את ההחמרה הקרובה במצב הריכוזיות, כאשר 90% מרזרבות הגז של ישראל מוחזקות בידי שברון – המפעילה של שני מאגרי הגז הגדולים, תמר ולווייתן – ובכך מהווה מונופול בפועל. היעדר תחרות בענף לא יאפשר ירידה במחירי הגז הטבעי.

כזכור, פרופ' ששינסקי עמד בראש ועדת ששינסקי שהוקמה בשנת 2010 במטרה לקבוע את מדיניות המיסוי על תגליות הגז הטבעי של ישראל. המלצות הוועדה אומצו בשנת 2011 והפכו לחוק מיסוי רווחי נפט.

ששינסקי עמד גם בראש ועדה נוספת שהוקמה שנתיים מאוחר יותר, שמטרתה הייתה לקבוע את מדיניות התמלוגים שתקבל המדינה תמורת השימוש במשאבי הטבע הלאומיים על ידי החברות.

במהלך הריאיון בתוכנית התייחס ששינסקי גם לקרן העושר הישראלית, שבה מושקעים כספי התמלוגים, וטען כי נפלה טעות בחוק שיש לתקן:

"הטעות היא שהחוק לא קבע כי מס רווחי הון (מס ששינסקי) יחול גם על השקעות של החברות להרחבת הייצוא. השקעות אלה קיבלו פטור מהמס", הוא הסביר. לטענתו, טעות זו תפגע בהכנסות קרן העושר בשנים הקרובות ולכן יש לתקנה.

לגבי בעיית הריכוזיות החמורה בשוק הגז בארץ, הסביר ששינסקי כי תחרות רחבה עם מספר רב של חברות אינה אפשרית בשל מבנה הענף.

"הענף דורש השקעות גדולות בהקמה, חיפושים ואסדות. בשל יתרון לגודל – קשה מאוד להכניס שחקנים נוספים".

איך בכל זאת נכון לעודד תחרות?

"צריך פיקוח רגולטורי או אחר כדי להביא לרמה מסוימת של תחרות. כרגע, ישראל נמצאת במצב קיצוני בריכוזיות ביחס למדינות ה-OECD, כאשר 90% מיתרות הגז מוחזקות בידי שברון, שמפעילה את תמר ולווייתן. מדובר במצב שיש לטפל בו.

הפתרון הוא הפרדת הבעלות בין מספר מפעילים – אך לא בכפייה. אני סבור שחקיקה שתחייב את שברון לוותר על תמר או לווייתן אינה רצויה – לא מבחינת המוניטין של ישראל כמדינה שומרת חוק ולא מבחינת היציבות.
במקום זאת, ניתן להציע לשברון תמריצים – כפי שנעשה באנגליה, בלגיה ומדינות נוספות."

באילו תמריצים מדובר? איך מעודדים תחרות?

"למשל תמריצים פיננסיים – הקלות או הסרת מגבלות ייצוא, בתמורה לכך ששברון תישאר עם מאגר אחד בלבד.

ניתן גם לחייב מכירה נפרדת של גז מהמאגרים – כך שתיווצר תחרות בין הבעלויות השונות."

פרופ' ששינסקי

פרופ' ששינסקי

הרעיונות האלה נשקלו בוועדת דיין שבחנה את מדיניות הגז?

"אני מניח שכן – הנושא נדון. ועדת דיין בחרה שלא להיכנס לסוגיית הריכוזיות והמונופול, והתמקדה בנושאים אחרים – בעיקר קידום חיפושים נוספים ולא תוכנית פעולה מפורטת."

התקווה הגדולה היא לעודד חיפושים נוספים. למה אתה מפקפק בזה?

"הניסיון מהעבר מראה שאף חברה לא רוצה להיכנס. המצב הגיאופוליטי מקשה על חברות זרות להיכנס לשוק, והגיאולוגים סבורים כי אין יותר סיכוי למצוא מאגר גדול נוסף – כמו לווייתן או תמר.

ייתכן שיימצאו מאגרים קטנים, אבל ההשקעה לא מצדיקה את הסיכון. והעובדה הברורה כרגע היא אחת – אף חברה לא נכנסת לחיפושים."

מכרה כמעט את כל הגז שלה

חברת הגז האחרונה שקיבלה רישיון חיפושים ומצאה תגלית משמעותית היא אנרג'יאן. מאגר כריש שבבעלותה קטן יותר לעומת תמר ובוודאי לעומת לווייתן, אך הפקת הגז ממנו – וממאגר תנין – הייתה חשובה ביותר לשוק המקומי. כך הדגיש ששינסקי את חשיבות אנרג'יאן בענף.

כשאנרג'יאן תצא – בעיית המונופול רק תחריף?

"נכון. אנרג'יאן מכרה כמעט את כל הקיבולת שלה בכריש ותנין. כל החוזים בשוק המקומי מאז 2021 היו עם אנרג'יאן – וזה הוביל לירידת מחירים של כ-15%.

מדובר בחיסכון של כ-15 מיליארד שקל. הכניסה של אנרג'יאן הייתה קריטית לתחרות – אבל כעת היא יוצאת. עכשיו, כ-90% מהקיבולת חוזרת לידיים של תמר ולווייתן. עולה השאלה – האם נכון לשמור את הגז לשוק המקומי, במיוחד לאור עסקת הייצוא הענקית מ"לווייתן" למצרים?"

אתה רואה אפשרות שמאגר לווייתן יפנה גז לשוק המקומי?

"צריך לתת תמריץ. כיום, התמריץ הוא לייצא."

האם לדעתך צריך להגביל ייצוא ולשמור רזרבות לשוק המקומי?

"עדיין לא הגענו לקו האדום – היו ועדות שדנו בכך. אבל המצב מתוח. צריך לחשוב על ביטחון אנרגטי של המדינה – ולהתכונן. צריך כבר להתחיל לפעול."

ציינת בעיה בקרן העושר – יש לך ביקורת נוספת?

"המטרה של הקרן הייתה טובה – למנוע את 'המחלה ההולנדית'.

מעבר לעניין הטעות – שלא הטילה מס רווחי הון גם על השקעות ייצוא – יש בעיה נוספת:
על פי החוק, הקרן מנותקת מתקציב המדינה, והכספים מיועדים למטרות ארוכות טווח.
עם זאת, 3.5% מהכנסות הקרן מועברים לתקציב המדינה מדי שנה, והמטרה שלהם ברורה – שימושים לטווח ארוך.
בפועל, הכספים לא משמשים למטרות שנקבעו בחוק – אלא לדברים אחרים, רחוקים מאוד מהמטרות המקוריות."

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות