בזמן שהדיון הציבורי סביב הורדת רף הפטור ממע"מ על יבוא אישי ממשיך להסעיר את המשק, בתוכנית "פותחים שוק" עם דפנה שחר ואילון ברלס הוצגה עמדה אחרת: לא רק גובה הפטור עומד במרכז הבעיה, אלא עצם מבנה השוק הישראלי והרגולציה שמונעת תחרות.
אלעד ברשן, מנהל פיתוח עסקי במורן קרגו, אמר בריאיון כי הדיון הציבורי מתמקד בשאלה הלא נכונה. לדבריו, קיימים שני כוחות שפועלים במקביל, מצד אחד הרצון להוזיל את יוקר המחיה לצרכן, ומצד שני הצורך לעודד צמיחה ולהשאיר פעילות כלכלית וכסף בישראל.
צפו בריאיון המלא:
ברשן הציע "דרך שלישית": לאפשר גם לעסקים ישראליים לבצע מכירה ישירה ללקוחות באמצעות מסלול יבוא אישי, בדומה לחברות זרות. לטענתו, כיום חברה זרה מסין, אירופה או ארה"ב יכולה למכור ישירות לצרכן הישראלי דרך פטור היבוא האישי, אך חברה ישראלית גם אם היא מעסיקה עובדים, משלמת מסים ופועלת כחוק אינה נהנית מאותם תנאים.
לדבריו, מדובר בעיוות רגולטורי: "המחוקק הפך את הפירמידה. הוא סומך על צרכן פרטי בישראל להזמין מוצרי חשמל מכל אתר בעולם בלי תקינה ובלי רגולציה, אבל אם יזם ישראלי קונה בדיוק את אותו מוצר ומוכר אותו ללקוח בישראל – פתאום נדרש לעבור מכון התקנים ורגולציה מלאה".
ברשן התייחס גם לטענות שלפיהן העלאת רף הפטור, כפי שנבחנה על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', יכולה להקל על הצרכנים. לדבריו, ייתכן שיש מקום גם למהלך כזה, במיוחד לאחר היחלשות הדולר, אך הוא אינו הפתרון המרכזי.
לדבריו, ישראל מייבאת מדי שנה סחורות בהיקף של כ-91 מיליארד דולר, אך הירידה בשער הדולר אינה מגולגלת לצרכנים. הוא טען שהסיבה לכך היא ריכוזיות גבוהה במשק, שמאפשרת לקבוצות גדולות לשמור את הרווחים אצלן במקום להוזיל מחירים לציבור.
ברשן הוסיף כי דווקא בתקופה של דולר נמוך, הגדלת היבוא היא מהלך שיכול לחזק את המשק כולו. לדבריו, אם היקף היבוא יגדל ב-10%, המשמעות היא תוספת של כ-9 מיליארד דולר שיזרמו לשוק – מה שעשוי להשפיע גם על שוק המט"ח, גם על התחרות וגם על סל המוצרים לצרכן.
לסיום, הוא הזהיר מההתמקדות בפתרונות נקודתיים בלבד, וטען כי נבחרי הציבור לעיתים בוחרים בפתרון הקל פוליטית, במקום בשינוי מבני עמוק יותר שיפתח את השוק ויוזיל מחירים לאורך זמן.
