ההאטה הכלכלית העולמית, הנובעת מזעזועי היצע בעקבות המלחמה במפרץ, נותנת את אותותיה ברחבי אירופה כולה, אך מציבה אתגרים ייחודיים ומורכבים בפני הכלכלה השנייה בגודלה בגוש היורו.
בריאיון מיוחד בתוכנית "כלכלה עולמית", הציג אריק צ'ייני, עמית בכיר ב-Institut Montaigne ולשעבר הכלכלן האירופי הראשי של ענק הבנקאות מורגן סטנלי, ניתוח מפוכח ומדאיג של הכלכלה הצרפתית בשנת 2026.
צפו בריאיון המלא:
צ'ייני מציין כי על אף שהתעשייה המקומית, ובראש לקט סקטורים ביטחוניים ותעופתיים, מציגה חסינות מפתיעה נוכח המצב הגיאופוליטי, הרי שהתמונה המבנית לטווח הבינוני סובלת מסיכונים חמורים שאינם זוכים למענה פוליטי הולם.
חסינות הגרעין מול שחיקת השכר ומהפכת ה-AI בשוק העבודה. במוקד הדיון על יוקר המחיה, מציגה צרפת נתונים המעידים על עליית שיעור האינפלציה לרמה של 2.4% (ו-2.8% לפי המדד המאוחד של האיחוד האירופי). מדובר במגמה השוחקת באופן ישיר את כוח הקנייה של משקי הבית, שכן קצב עליית השכר הממוצע נותר מאחור ועומד על כ-2% בלבד.
עם זאת, צ'ייני מדגיש כי נתונים אלו עדיין נמוכים ונשלטים בהשוואה למדינות שכנות כמו גרמניה, איטליה או ספרד. לדבריו, "האינפלציה בצרפת נמוכה יותר בזכות נתח ייצור החשמל המבוסס על צי הכורים הגרעיניים של המדינה, שממתן במידה ניכרת את עוצמת זעזועי האנרגיה הגלובליים".
במקביל לשחיקת השכר הריאלי, שוק התעסוקה הצרפתי מתמודד עם צפי לעליית שיעור האבטלה לרמה של 8.3% השנה. צ'ייני מסביר כי לצד הסטגנציה בצמיחה, הנתונים מושפעים מצמצום דמי האבטלה על ידי הממשלה משיקולים תקציביים, מה שמעביר חלק מהאוכלוסייה להגדרה הרשמית של דורשי עבודה פעיליים.
תהליכים אלו מייצרים חשש עמוק מפני מהפכת ה-AI בקרב צעירים ואקדמאים, החוששים מאובדן משרות צווארון לבן. צ'ייני מחלק את הסוגיה לשניים: בצד ההיצע, צרפת נשענת על מסורת מתמטית ומדעית חזקה המאפשרת לחברות מקומיות כמו Mistral AI לפתח מודלים מתקדמים; בצד האימוץ, הרגולציה הקשוחה בשוק העבודה דווקא מהווה תמריץ עבור חברות להטמיע כלי בינה מלאכותית כדי להגדיל את התפוקה והפריון מבלי להיאלץ לגייס עובדים יקרים נוספים.
מלכודת ה-118% של פריז: מדוע הרפורמות המבניות ישמרו במגירה עד 2027? החלק המטריד ביותר בניתוח של צ'ייני נוגע למצבו של החוב הציבורי הצרפתי, שמטפס במהירות לעבר רף חסר תקדים של 118% מהתוצר, בעוד הגירעון המבני נותר מקובע סביב 5%. כשנשאל האם המדינה מתקרבת לנקודת אל-חזור שבה נטל החוב יהפוך לבלתי אפשרי, השיב הכלכלן הראשי לשעבר באופן נחרץ: "לדעתי, נטל החוב כבר אינו בר קיימא כיום.
העובדה שהממשלה, מסיבות פוליטיות מובהקות, אינה מסוגלת לקצץ בגירעון התקציבי היא מדאיגה מאוד". הוא מוסיף כי סוכנויות הדירוג עדיין מעניקות לממשלת צרפת אשראי גבוה יחסית (דירוג +A לפי S&P), אך מדובר בפרדוקס שנובע אך ורק מהגנת המטרייה של גוש האירו והבנק האירופי המרכזי. אילולא צרפת הייתה חלק מהאיחוד, השווקים הפיננסיים היו מגיבים בזעזוע חריף, כפי שניתן לראות במצבה הפיננסי המורכב של בריטניה שלאחר הברקזיט.
צ'ייני קובע כי המערכת הפוליטית הצרפתית הנוכחית משותקת לחלוטין בשל הקיטוב הקיצוני בפרלמנט. ממשלת המיעוט החלשה אינה מסוגלת להעביר שום רפורמה מבנית עמוקה, ותפקידה מסתכם רק בניסיונות בלימה ובמניעת טעויות קריטיות, דוגמת עמידה בלחצי הלובסטים שדרשו לקצץ את מיסוי הדלק.
"לאף מפלגה אין כיום תכנית פוליטית אמיתית שנועדה לפתור את הבעיות הללו במשק", מזהיר צ'ייני, ומסמן את גבולות הגיזרה של המשבר: "החוב הנוכחי הוא ההיסטוריה, אך הגירעון הוא העתיד.
יידרש לחץ משמעותי מאוד מצד השווקים הפיננסיים, בדמות התרחבות מרווחי התשואות מול אגרות החוב של גרמניה, כדי להביא לתחילתו של משבר פיסקלי חריף. רק משבר כזה יאלץ את הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות לנשיאות במאי 2027, לנקוט בצעדים דרסטיים ואחראיים".
