מדד המניות המוביל של דרום קוריאה, הקוספי (KOSPI), ניפץ לאחרונה את כל תחזיות השוק, חצה את רף ה-8,000 נקודות והציב את סיאול בטופ הפיננסי הגלובלי. בזמן שכלכלות רבות בעולם מתמודדות עם אי-ודאות, השוק הקוריאני חוגג ראלי מדהים של פעם בדור, שמוביל את מנכ"ל ענקית השבבים אנבידיה, ג'נסן הואנג, לנחות בסיאול לסדרת פגישות אסטרטגיות דחופות עם ראשי התאגידים הגדולים.
בתכנית "כלכלה עולמית" עם ניקולאי טלייסניק העניק צ'וי סאנג-נו, נשיא המרכז ליזמות חופשית בסיאול, הצצה מרתקת אל המכניקה הפיננסית שמניעה את המדינה לפסגה.
עד כמה חסינה הכלכלה הקוראינית היום? צפו בריאיון:
קטר השבבים של סיאול: זינוק המניות מול סיר הלחץ של הריבית
העלייה המרשימה בשווקים הפיננסיים היא תוצאה של שילוב עוצמתי בין ביצועים תפעוליים חזקים במגזר הייצור לבין גל הבינה המלאכותית העולמי, שהזרים נזילות אדירה ותנועת הון ספקולטיבית לתוך המדינה.
העוצמה הזו מתרכזת בעיקר סביב שתי ענקיות חומרה – סמסונג ו-SK Hynix – שאחראיות לבדן על קרוב ל-70% מסך הצמיחה של מדד הקוספי כולו. בריאיון, צ'וי סאנג-נו הציע להסתכל על הנתונים הללו בריאליזם כלכלי:
"שתי החברות, סמסונג ו-SK Hynix, נהנות בבירור מבום ה-AI ונמצאות במגמת צמיחה ארוכת טווח, זה מראה עד כמה הבום מה-AI משפיע באופן משמעותי. גם אם קצב הצמיחה בטווח הקצר מהיר מאוד, הוא נשען במידה מסוימת על ביצועים יציבים ומשקף גם את הכיוון והמגמות הצפויות בעתיד. יחד עם זאת, הבום הכלכלי הזה נובע גם מחילופי הון נזיל והתאמתו למגמות בשוק העולמי, ובמידה מסוימת גם מייצר בועה בטווח הקצר, לכן התנודתיות בשוק ההון גבוהה מאוד."
הזינוק הפיננסי מתרחש בזמן שהבנק המרכזי של קוריאה מנהל מדיניות מוניטרית קשיחה יחסית, במיוחד לאחר שבחודש מאי 2026 רשמה המדינה עלייה תקדימית בקצב האינפלציה לרמה של 3.1% – שיא של שנתיים שהושפע בעיקר מזינוק גלובלי בעלויות האנרגיה. המצב הזה מבהיר לשווקים כי הציפיות להורדת ריבית בטווח הקצר אינן ריאליות.
צ'וי הדגיש בראיון: "כרגע, הסבירות להעלאת ריבית גבוהה בהרבה מהסבירות להורדת ריבית. בחמש השנים האחרונות, בשל הריבית הנמוכה, ערך הוון הקוריאני הלך ונשחק באופן מתמשך, והופעלו לחצים אינפלציוניים לאורך כל התקופה. לכן אפשר לומר שהעלאת הריבית היא בלתי נמנעת". נתון זה מציב אתגר מורכב מול תחזית צמיחה כללית מתונה של כ-2.1% בתוצר הריאלי, המושפעת ממלחמות הסחר והגזירות הכלכליות הבינלאומיות.
הפיצול המבני במשק: ברית ה-AI הגלובלית והמרשם לשחרור החסמים
הפרדוקס המרכזי בכלכלה הקוריאנית כיום הוא הדואליות הקיצונית בין מגזרי הייצוא המשגשגים לבין השוק המקומי הקופא. בעוד שהתעשייה הטכנולוגית נהנית מביקוש גלובלי קשיח, הצריכה הפרטית והמכירות הקמעונאיות בדרום קוריאה נמצאות במגמת שחיקה.
צ'וי פירק את המלכוד המבני הזה במישרין: "כלכלת הייצוא שלנו נשענת על תחרותיות חזקה מאוד ומבוססת על מבנה כזה. מנגד, לכלכלה המקומית יש פריון נמוך יותר והיא עדיין נשענת על מבנה מיושן. לכן הביקוש המקומי סובל מפריון כולל נמוך, וכל עוד לא יבוא לידי ביטוי שיפור בתחרותיות בענף השירותים, נראה שתופעה זו של החולשה בביקוש תימשך לאורך זמן".
הפער הטכנולוגי הזה מסביר גם את ביקורו של ג'נסן הואנג בסיאול ופגישותיו עם ראשי הקונגלומרטים הגדולים (SK, יונדאי, LG ו-Naver). בעוד שדרום קוריאה שולטת בצד החומרה והזיכרונות, היא סובלת מנחיתות יחסית בתחום התוכנה ותשתיות הענן.
"בקוריאה, טכנולוגיית המוליכים למחצה נחשבת לאחת המתקדמות בעולם, אך בתחום התוכנה היכולות שלנו עדיין אינן מבוססות וחזקות באותה מידה", הסביר צ'וי. חברות ענק גלובליות כמו אנבידיה זקוקות לברית הזו כדי לאבטח את רכיבי הבסיס הפיזיים של פלטפורמות ה-AI שלהן, והתחרות העולמית כולה תוכרע על בסיס היכולת של החברות הקוריאניות להשתלב בשותפויות אלו.
כדי לתרגם את שיא כל הזמנים בבורסה לעושר מבני שיחלחל לכיס של האזרח הממוצע, הכלכלן הבכיר מציע מרשם חד-משמעי של שוק חופשי ופירוק מעורבות ממשלתית מעכבת: "חברות הייצור של קוריאה ממלאות תפקיד כשותפות גלובליות בשוק העולמי.
כדי שהיכולת הזו תבוא לידי ביטוי, נדרשת מערכת גמישה שתתמוך בהן. כדי לצעוד יחד עם הכלכלה העולמית, נדרשת מערכת המבוססת על שותפויות אסטרטגיות… ובפרט גמישות בשוק העבודה, וגם גמישות רגולטורית המשקפת את הסטנדרטים הגלובליים, היא צורך ממשי ומכריע במצב הנוכחי".
