בשנת 2025, חברות טכנולוגיה ובינה מלאכותית מובילות הזרימו 109 מיליון דולר ללובינג, בעוד שהקצב מאיץ עוד יותר בשנת 2026 ככל שהקרבות הרגולטוריים מחריפים.
הוצאות תעשיית ה-AI על פעילויות השפעה בוושינגטון הגיעו לרמות שגרמו אפילו לקבלני ביטחון להרים גבה. סך ההכנסות מלוביזם הקשור ל-AI הגיע לכמעט 130 מיליון דולר ב-2025.
הקצב רק הולך ומתגבר: 11 חברות מובילות הוציאו 41 מיליון דולר רק במחצית הראשונה של 2026. זוהי עלייה של כ-8% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2025.
בשפה פשוטה: החברות הללו מוציאות כעת יותר מ-320,000 דולר בכל יום שבו הקונגרס מתכנס, בניסיון לעצב את כללי המשחק בתחום הבינה המלאכותית.
מי רושם את ההמחאות הגדולות ביותר?
מטא ובילה את המגמה במחצית הראשונה של 2025, כשהוציאה סכום שיא של 13.8 מיליון דולר על לוביזם. שמונה חברות טכנולוגיה מרכזיות הוציאו יחד 36 מיליון דולר באותה תקופה.
הסיפור המעניין יותר מתרחש בקרב החברות שהוקמו סביב טכנולוגיית ה-AI (חברות AI-native). אנתרופיק הוציאה יותר מ-3.5 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2026 בלבד. סכום זה כבר עולה על סך ההוצאות שלה לכל שנת 2025, שעמד על 3.1 מיליון דולר.
לעומת זאת, OpenAI הוציאה 1.2 מיליון דולר ברבעון השני של 2026 – שיא עבור החברה. הן אנתרופיק והן OpenAI שברו את שיאי ההוצאות הרבעוניים הקודמים שלהן במהלך תקופה זו.
על מה הן נלחמות?
הדחיפה הלוביסטית הזו אינה מתרחשת בחלל ריק. כמה מוקדי חיכוך רגולטוריים מובילים את החברות לפתוח את הארנקים לרווחה מאי פעם.
תקני בטיחות ב-AI עומדים בראש סדר היום. ככל שבתי מחוקקים במדינות שונות בארה"ב פועלים להטלת חוקים משלהם על פיתוח ויישום AI, התעשייה התאגדה סביב העדפה לחקיקה פדרלית אחידה שתקדים ותבטל חוקים מקומיים.
בקרת יצוא מהווה שדה קרב מרכזי נוסף. תחת ממשל טראמפ, המדיניות האמריקאית שמה דגש על שמירת המובילות האמריקאית בתחום ה-AI תוך הקלה על הגבלות יצוא מסוימות.
שינוי זה היה חיובי במיוחד עבור חברות כמו אנבידיה, שהשבבים המתקדמים שלה מהווים חלק מרכזי בתשתית האימון של AI ברחבי העולם.
מחלוקות על זכויות יוצרים, מסגרות אבטחת סייבר, מדיניות רכש ביטחוני והשקעות בתשתיות AI מושכות אף הן תשומת לב לוביסטית משמעותית. החברות מגבות את ההוצאות הכספיות גם בנוכחות פיזית: כמה מכן הקימו או הרחיבו משרדים בוושינגטון וגייסו עובדי מדינה לשעבר כדי לנווט בנוף הרגולטורי.
