הנתונים הציבוריים הרשמיים של בנק ישראל לרבעון הראשון של שנת 2026 שפורסמו היום (שני) חושפים שינוי מגמה דרמטי: הציבור הישראלי מצמצם את השקעותיו מעבר לים, מזרים מיליארדים למניות ולאג"ח המקומיים, ומנפח את שווי תיק הנכסים הפיננסיים שלו ב-55 מיליארד שקל.
דוח החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל פורסם ונראה כי העלייה בשווי התיק עומדת על שיעור של כ-0.8 אחוזים. זינוק זה מביא את התיק לרמת שיא חסרת תקדים של כ-7.25 טריליון שקל. יחד עם זאת, בשל צמיחה מהירה יותר של התוצר ברבעון החולף, משקלו של תיק הנכסים ביחס לתוצר רושם ירידה קלה של 0.2 נקודות אחוז, ומייצב את יחס התיק-תוצר של הציבור על כ-340 אחוזים בסוף הרבעון.
שיעור הישראלים בעלי תיק השקעות פעיל עלה ל-49%
האסטרטגיה משתנה – חוזרים לבורסה בתל אביב
מתחת לפני השטח, הנתונים חושפים התפתחות לא אחידה ותהליך ברור של רוטציית כספים. מי שעומד מאחורי ניפוח התיק מגיע מהשוק המקומי, ובראש יתרת המניות הנסחרות בישראל שרושמת עלייה חדה של 5.5 אחוזים. מדובר בתוספת של כ-71.3 מיליארד שקל, שהגיעה בעיקר על רקע עליות מחירים בבורסה המקומית.
במקביל, שוק האג"ח הקונצרני הסחיר בישראל נהנה מהזרמות כספים משמעותיות ורושם עלייה של 3.1 אחוזים, שהם כ-15.7 מיליארד שקל הנובעים בעיקר מהשקעות נטו של הציבור.
"אני ממליץ להסתכל על אגרות חוב מדורגות בפיזור רחב" | אורי קוברסקי, יו"ר פלקון ניהול תיקי השקעות#פותחים_שוק pic.twitter.com/ZtyoABXaZH
— ערוץ 10 – ערוץ הכלכלה של ישראל (@tv10israel) November 25, 2025
גם הר המזומנים ממשיך להתנפח: יתרת המזומנים והפיקדונות של הציבור עולה ב-0.9 אחוזים במהלך הרבעון, המהווים תוספת של כ-22.5 מיליארד שקל. נתח עתק זה מגיע לרמה של כ-2.44 טריליון שקל ומהווה לא פחות מ-34 אחוזים מכלל התיק הפיננסי של הישראלים.
מנגד, שוק המלווה קצר המועד (מק"ם) רושם הצטמצמות של כ-14 מיליארד שקל. שוק האג"ח הממשלתיות הסחירות מציג תמונת מצב יציבה וכמעט ללא שינוי ברמת ה-503 מיליארד שקל, אך הוא חושף חילופי ידיים מעניינים: הגופים המוסדיים הקטינו את החזקותיהם באג"ח ממשלתיות ב-12.2 מיליארד שקל, בעוד שקרנות הנאמנות קלטו את הסחורה והגדילו את החזקתן בכ-5.6 מיליארד שקל.
הנסיגה הגדולה מהשווקים הגלובליים
הנתון המפתיע ביותר בדוח נוגע להשקעות של הישראלים בחו"ל, שרושמות ירידה חדה של 36.3 מיליארד שקל, המהווה צניחה של 2.7 אחוזים. היקף התיק מעבר לים מסתכם בסוף הרבעון בכ-1.29 טריליון שקל, ומשקלו הכולל מתוך התיק יורד לרמה של 18 אחוזים.
הישראלים מסתערים על הנדל״ן המסחרי בארה״ב: זינוק של 101% בהשקעות
הפירוק של התיק הזר מראה כי יתרת האג"ח הזרות הסחירות קורסת ב-17.2 אחוזים (ירידה של 47 מיליארד שקל) בעקבות שילוב של מימושים נטו וירידות מחירים. במקביל, רכיב המניות בחו"ל מצטמצם ב-3.5 אחוזים, שהם כ-27.6 מיליארד שקל, כתוצאה משילוב דומה של מימושים וירידות שערים.
הנכס היחיד בחו"ל שרשם צמיחה הוא הפיקדונות, שזינקו ב-35.7 מיליארד שקל. כתוצאה מתהליכים אלו, שיעור הנכסים הזרים בתיק יורד מרמה של 18.5 אחוזים ל-17.8 אחוזים, ושיעור ההחזקה בנכסי מטבע חוץ יורד מ-24.2 אחוזים ל-23.6 אחוזים.
התנהלות המוסדיים עם הכסף של הציבור
התיק המנוהל בידי הגופים המוסדיים הגדולים, כמו פנסיות, גמל וביטוח, רושם עלייה קלה של חצי אחוז ומסתמך בסוף הרבעון על כ-3.3 טריליון שקל, נתח המהווה כ-46 אחוזים מסך התיק של הציבור.
המוסדיים ניצלו את הרבעון כדי להסתער על מניות בארץ עם זינוק של 8.9 אחוזים בהחזקות, לצד רכישות אסטרטגיות של מניות ואג"ח בחו"ל בהיקף של כ-26 מיליארד שקל. מהלכים אלו קוזזו ברובם על ידי משיכת מזומנים ופיקדונות בארץ בהיקף של כ-17 מיליארד שקל.
במקביל, תעשיית קרנות הנאמנות המקומית חווה רבעון מצוין עם זינוק של 3.1 אחוזים, בעצם תוספת של 23.4 מיליארד שקל, ומנהלת בסך הכל כ-780 מיליארד שקל. העלייה ברבעון הראשון נבעה בעיקר מצבירות נטו של הציבור בהיקף של 18.8 מיליארד שקל.
הלהיטים הגדולים של הרבעון הם הקרנות המתמחות באג"ח מקומי שגייסו 10.4 מיליארד שקל, והקרנות הכספיות השקליות שגייסו 7 מיליארד שקל, לצד צבירה של 4.5 מיליארד שקל בקרנות מניות בארץ. מנגד, הקרנות המשקיעות במניות בחו"ל סופגות פדיונות כבדים ומציגות צבירה שלילית של 5.5 מיליארד שקל.