מצב החקלאות בישראל מעורר שאלות רבות לאור מציאות הלחימה הממושכת בגבולות והבצורת הקשה שהכתה באזורים נרחבים בארץ במהלך שנת 2025.
הסיכום השנתי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציג פרדוקס מובנה בענף החקלאות: מחד, זינוק בנתוני הרווחיות וההכנסות, אך מאידך, תלות גדולה בפיצויים ממשלתיים לצד ירידה באספקת המזון לשוק המקומי לטובת שוקי היצוא.
התוצר זינק – בזכות הפיצויים
על פי הדוח, ערך התפוקה החקלאית הכוללת (סך ההכנסות) בישראל בשנת 2025 הגיע לכ-39 מיליארד שקל (עלייה של 2.5% לעומת שנת 2024). עלייה זו נבעה משילוב של גידול כמותי מתון ועליית מחירים. במקביל, נרשמה מגמה חיובית בצד ההוצאות כאשר ערך התשומה החקלאית (סך ההוצאות), הכולל תשומות קנויות ובלאי, ירד ב-3.7% ועמד על כ-22.3 מיליארד שקל.
הנתון המרשים ביותר בדוח נוגע לתוצר המקומי הנקי של הענף, שזינק בכ-12% לרמה של כ-16.5 מיליארד שקל. עם זאת, נתוני הלמ"ס חושפים כי ההכנסה הכוללת שמקורה בחקלאות, המשלבת את התוצר המקומי יחד עם פיצויים ותקבולים, עמדה על כ-20 מיליארד שקל.
הזינוק בהכנסה הכוללת נשען באופן ישיר על סך הפיצויים והתמיכות הממשלתיות שהועברו לענף בעקבות נזקי הלחימה הממושכת באזורי הגבול במלחמת "חרבות ברזל". אלו הסתכמו בשנת 2025 בכ-3.3 מיליארד שקל (עלייה של 7.2% לעומת השנה הקודמת). לאחר תשלום שכר עבודה לשכירים בגובה של כ-10 מיליארד שקל, היתרה שנותרה בידי החקלאים עמדה על כ-10 מיליארד שקל .
השוק המקומי מתכווץ, היצוא צומח
נתוני הלמ"ס מעלים סימני שאלה סביב תרומת הענף לביטחון המזון המקומי בשנה החולפת. בשעה שערך התפוקה החקלאית המיועדת לשוק המקומי צנח בכ-5% (כתוצאה מירידה כמותית של 3.5% באספקה לצרכן הישראלי), היצוא החקלאי דווקא רשם שנה מצוינת. ערך היצוא עלה בכ-4% ל-5 מיליארד שקל, עם עלייה כמותית של כ-5% בתוצרת שנשלחה לחו"ל.
הפער בולט במיוחד בענף הגידולים הצמחיים (פירות וירקות), שם כמעט רבע מערך התפוקה הכללי מופנה ליצוא לשווקים זרים, ורק 61% נותר לשוק המקומי.
הכוכבים הגדולים של הענף בשנה החולפת רשמו זינוקי ענק כמותיים ביצוא: כמות יצוא האפרסמון זינקה ב-45%, הליצ'י ב-28%, ותפוחי האדמה ב-20%. מנגד, הצרכן הישראלי ספג ירידה באספקת הפירות המקומיים עם ירידה כמותית של 8% בפירות ו-3% בפרי הדר.
נזקי הבצורת והשינויים בענף
בשל פגעי מזג האוויר והלחימה, חל שינוי בהרכב החקלאות הישראלית: חלקה של התפוקה הצמחית ירד מ-56.5% ל-54.6%, בעוד שחלקו של ענף בעלי החיים ותוצרתם עלה מ-44.5% ל-45.4%.
ערך הגידולים הצמחיים ירד ב-1.1% והסתכם בכ-21.2 מיליארד שקל. המכה הקשה ביותר ניחתה על כמות גידולי השדה שצנחה ב-17.3%, בעיקר בשל מיעוט משקעים קיצוני שהוביל להכרזה על שנת בצורת באזורים נרחבים וגרם לצניחה של 90.0% בכמות החיטה ו-57.7% בכמות הכותנה. ירידות נרשמו גם בכמות הזיתים לשמן שנחתכה בחצי (50.0%-), כמות תפוחי העץ שירדה ב-25.1%, והבננות שירדו ב-24.9%.
מנגד, בכמות הירקות, תפוחי האדמה והמקשה נרשמה מגמה הפוכה עם עלייה של 8.9%, כאשר זינוקים בולטים נרשמו בשום היבש שעלה ב-105.4%, ובבצל היבש. בתוך כך, נרשמה עלייה של 4.9% בנטיעות חדשות, כשהבולטת שבהן היא זינוק של 112.7% בנטיעות עצי זית צעירים.
ענף בעלי החיים ותוצרתם הציג צמיחה חיובית, וערכו עמד על כ-17.7 מיליארד שקל, כמות ענף הצאן עלתה ב-6.4%, הבקר ב-6.3% והעופות ב-4.4%. הגידולים הבולטים ביותר בתוך הענף נרשמו בדגי נוי ובשר בקר. מנגד, כמות דבש הדבורים ספגה מכה קשה עם ירידה של 34.2%, וגם ענף הדיג הכללי רשם ירידה כמותית של 6.5%. הענף מפנה את מרבית תוצרתו (82.0%) לתעשייה, ורק 9.9% ממנו מופנים ישירות לשוק המקומי.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי נתוני הלמ״ס לשנת 2025 מצביעים על חוסנה של החקלאות הישראלית למרות המלחמה, הבצורת, המחסור בכוח אדם והפגיעה באזורי גבול. ערך התפוקה החקלאית הכוללת עמד על כ-38.9 מיליארד שקל, עלייה של 2.5% לעומת שנת 2024. גם התוצר המקומי הנקי של ענף החקלאות עלה באופן משמעותי, בשיעור של 12.4%, וההכנסה שמקורה בחקלאות עלתה ב-11.5% והסתכמה בכ-19.8 מיליארד שקל.
בענפי בעלי החיים ותוצרתם נרשמה עלייה כמותית של 4.6%, ובתוך כך עלייה בענפי הצאן, הבקר והעופות. גם בענפי הירקות, תפוחי האדמה והמקשה נרשמה עלייה כמותית משמעותית של 8.9%, כולל עליות בולטות בעגבניות, בצל, קישואים, פלפל ושום, הודות לפעולות שנקט המשרד לחיזוק החקלאות המקומית, הגדלת שטחי גידול, תמיכות ייעודיות, הגדלת כמות העובדים הזרים בענף והוזלת מחירי המים. הנתונים ממחישים כי גם בתנאים חריגים של מלחמה, בצורת ואתגרים נוספים, החקלאות המקומית ממשיכה להיות עוגן מרכזי בביטחון המזון של מדינת ישראל.
במשרד החקלאות וביטחון המזון מסבירים כי הירידה בגידולים הצמחיים הייתה ירידה כמותית מתונה יחסית, בשיעור של 1.1%, והיא נבעה בעיקר מירידה בגידולי שדה, בעיקר חיטה, זיתים, גידולי מספוא וכותנה, שבשנה זו היו נמוכים במיוחד על רקע הבצורת. מדובר בגידולים בעלי רגישות גבוהה למשקעים ולפיזור הגשמים לאורך העונה, ולכן בשנת בצורת נרשמת בהם פגיעה משמעותית. עם זאת, חשוב לציין כי בעונת 2026 מסתמנת דווקא תמונת מצב הפוכה וחיובית במיוחד: לאחר חששות כבדים ליבול נמוך, שילוב נדיר של גשמים מוקדמים ומאוחרים הוביל ליבולים חריגים, ועל פי ההערכות צפויים להיקצר השנה כ-50% יותר חיטה משנה ממוצעת.
הירידה הכמותית בפירות הושפעה בין היתר מהמלחמה בצפון, שהוא אזור גידול מרכזי בישראל, וכן מתחרות מול יבוא בחלק מהענפים. ענף התפוחים מושפע במיוחד מהמצב בצפון ומהתחרות מול היבוא. המשרד ממשיך לפעול לחיזוק החקלאים באזורי קו העימות ולשמירה על הייצור המקומי, בדגש על אזורי הגבול שנפגעו מהמלחמה.
במשרד החקלאות וביטחון המזון מציינים כי נרשמה עלייה כמותית משמעותית של 8.9% בירקות, תפוחי אדמה ומקשה, שמיתנה את הירידה הכוללת בענפי הצומח. זאת הודות לפעולות שנקט המשרד לחיזוק החקלאות המקומית, הגדלת שטחי גידול, תמיכות ייעודיות, הגדלת כמות העובדים הזרים בענף והוזלת מחירי המים.
גם בגידולי השום היבש נרשמה עלייה כמותית. עם זאת, במשרד החקלאות וביטחון המזון מסבירים כי אף שמדובר בנתון חיובי המעיד על התאוששות מסוימת בייצור המקומי, חשוב לציין כי העלייה נרשמה מבסיס נמוך יחסית – מכ-600 טונות לכ-1,200 טונות – לעומת ההיקפים שהיו ערב הורדת המכס על השום, שהגיעו אף לכ-5,000 טונות. המשרד ממשיך לפעול לחיזוק הייצור המקומי בענף ולצמצום התלות ביבוא.
