ועדת הבריאות של הכנסת, בראשות ח"כ יוני משריקי, דנה היום (ראשון) ברפורמה המבקשת לשנות מהיסוד את המודל להקמת מרפאות כירורגיות וחדרי ניתוח בישראל.
הדיון חשף מתח עמוק בין הרצון של משרד הבריאות להגביר את הפיקוח הציבורי, לבין החשש של ארגוני החולים והרופאים מפני פגיעה אנושה בנגישות לטיפולים ובחדשנות הרפואית. יו"ר הוועדה, ח"כ משריקי, הדגיש כי הגיעו אליו פניות רבות בנוגע ללוח הזמנים המהיר של יישום התקנות, וכי יש להקפיד שלא תיגרם תקלה שתפגע בבריאות הציבור.
הצעת הרפורמה: מכרזים תחרותיים
לפי המצב הקיים, הקמת מרפאות פרטיות התבססה על יוזמה פרטית הכפופה לפיקוח מקצועי. התקנות החדשות הופכות את הקערה על פיה ומעבירות את משרד הבריאות לתפקיד אקטיבי.
יהודה צוראל, מנהל אגף הפיקוח על האשפוז במשרד הבריאות, הסביר בדיון: "חדר ניתוח הוא משאב מוגבל של המדינה שיש לחלקו באופן שישיא תועלת מרבית לציבור".
טיוטת התקנות שנחשפה בדיון מעגנת מנגנון רגולטורי קשוח:
הליך הקצאה תחרותי: המנהל לא יעניק אישור הקמה אלא לאחר קיומו של הליך תחרותי, שוויוני ופומבי, המבוסס על בחינת הצרכים הרפואיים באותו אזור. המשרד יבחן את הצורך בהליך כזה לפחות פעם בשנה.
רשת ביטחון ציבורית: כתנאי סף לקבלת אישור, היזם יידרש להתחייב כי לפחות 70% מהפעילות הרפואית או מכלל הפעילות בעמדות הניתוח יבוצעו במימון ציבורי (כלומר, דרך סל הבריאות וקופות החולים). במקרים מיוחדים שבהם לא יהיה ביקוש, יוכל המשרד להפחית את הרף, אך לא פחות מ-40%.
הנחות לקופות החולים ותשלום חד-פעמי: במסגרת המכרז, היזמים יתחרו על גובה ההנחה שיעניקו לקופות החולים מתוך "תעריפון משרד הבריאות" , ואף יחויבו בתשלום חד-פעמי למשרד הבריאות שישמש לחיזוק הרפואה הציבורית.
חובת דיווח קשיחה ושקיפות: המרפאות יחויבו בדיווחים רבעוניים מפורטים למשרד על מספר הניתוחים, מחיריהם, זהות הגורם המממן (ציבורי, שב"ן, חברות ביטוח או מימון פרטי) ופילוח גאוגרפי של המטופלים.
ארגוני החולים מזהירים: "תורי ההמתנה במערכת הציבורית יגדלו"
מול העמדה הממשלתית, הציגו נציגי המגזר הפרטי וארגוני הזכויות חזית אחידה ומודאגת. שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, יצא בקריאה לחברי הכנסת לדחות את התקנות. לטענתו, "התקנות המוצעות יוצרות רגולציה מורכבת שעלולה להקפיא פתיחת מרפאות כירורגיות חדשות, דווקא בתקופה של מחסור חמור בנגישות לניתוחים".
בן יעקב הסביר כי הרפואה הפרטית משמשת כקטר המושך את המערכת הציבורית לקיצור זמני המתנה ושילוב טכנולוגיות, והצרת צעדיה תוביל בהכרח להתארכות התורים ברפואה הציבורית.
סכנה לחדשנות ולתחרות
פרופ' יוסי חייק, יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית, התריע מפני פגיעה אנושה בחדשנות הרפואית: "טכנולוגיות חדשות, שתלים, פתרונות בינה מלאכותית ומכשור מתקדם מוטמעים פעמים רבות תחילה במסגרת פעילות פרטית, ורק לאחר שנצבר ניסיון מקצועי מאומצים במערכת הציבורית". לטענתו, פגיעה בכדאיות הכלכלית תשאיר את ישראל מאחור, והנפגעים הישירים יהיו המטופלים.
ד"ר אילן הוכמן, נציג ארגון הרופאים העצמאיים, סיכם את הבעייתיות במעבר לניהול הריכוזי: "זהו שינוי מהותי ומעבר למודל שבו המדינה קובעת מראש אם תתאפשר הקמת מסגרת רפואית, היכן, באיזה היקף ובאילו תנאים".
