בנק ישראל פרסם את מדד האינפלציה בישראל בין השנים 2015-2025, שמטרתו לזהות איזה מדד מנכה בצורה הטובה ביותר תנודות זמניות במחירים, ומאפשר לנבא ולחזות את האינפלציה הכללית בטווח של 12 חודשים קדימה.
המחקר משווה בין שני סוגי מדדים. הראשונה היא מדדים מנוכים מסורתיים, שמשמיטים רכיבים תנודתיים קבועים מראש, ומדדים סטטיסטיים, כמו מדד קטום, מדד רכיב חיצוני, ומדד רכיב משותף.
בנוסף, המחקר השווה את המדדים הללו מול אינדיקטורים של אינדיקטורים של אינפלציה מיידית, ותחזיות חיצוניות וציפיות שוק.
נגיד בנק ישראל: האינפלציה מתמתנת – נמשיך להוריד ריבית בזהירות
המחקר הראה כי מדד הליבה החציוני הוא המדד המוצלח ביותר. הוא מציג בעקביות את טעות החיזוי הנמוכה ביותר ביחס לאינפלציה הכללית שנה קדימה, לצד יציבות מתונה.
המדד החציוני בלט בתקופות של אינפלציה נמוכה ויציבה, בעוד שבתקופות של אינפלציה גבוהה ותנודתית מדדי השוק סיפקו לעיתים תחזיות מדויקות יותר.
ישראל מתייקרת, אמריקה מתקררת: לחצי האינפלציה חוזרים לשוק המקומי
בתקופות יציבות הוא אף עדיף על ציפיות שוק ההון, אך בתקופות של זעזועים חדים בשוק, כמו תקופת הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל", לשוק ההון היה יתרון קל בזכות מידע חדש המוטמע במחירים.
לאורך המדגם, תחזית המדד החציוני הייתה קרובה יותר לאינפלציה שהתממשה בהשוואה לממוצע תחזיות החזאים הפרטיים. מול ציפיות שוק ההון וציטוטי חוזים על אינפלציה, טיב החיזוי תלוי בתקופה:
לעומת זאת, המדדים המנוכים המסורתיים (כמו ללא מזון/אנרגיה) והמדדים המיידיים (תלת-חודשי) הציגו יכולת חיזוי פחות טובה.
