בשורה למשקעים האלטרנטיביים בישראל כאשר מליאת הכנסת אישרה היום (שלישי), בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית לעידוד פעילות בשוק ההון, הכוללת תיקון היסטורי לחוק השקעות משותפות בנאמנות.
החוק החדש מייצר לראשונה הנגשה של עולם ההשקעות האלטרנטיביות בישראל, ומאפשר לציבור הרחב מוצרי השקעה שעד כה היו שמורים אך ורק ללקוחות כשירים ולבעלי הון.
במרכז התיקון לחוק עומדת הקמת קטגוריה חדשה בשם "קרנות השקעות פרטיות בנאמנות". הקרנות בקטגוריה זו יוכלו להציע לציבור השקעות מגוונות מעבר לניירות ערך הנסחרים בבורסה, בהם חוב פרטי, מניות של חברות פרטיות ונכסים דיגיטליים.
במסגרת זו, מוסדרת באופן קבוע פעילותן של קרנות הגידור בנאמנות, אשר פעלו בשלוש השנים האחרונות מכוח הוראת שעה זמנית וגייסו כ-5.7 מיליארד שקלים. הפיכת הפעילות לקבועה תמנע את הצורך בסגירת הקרנות הללו ותאפשר להן לפעול לאורך זמן.
המהלך נועד להשיג מספר יעדים מרכזיים עבור המשקיע הישראלי, ובראשם גיוון תיק ההשקעות באמצעות חשיפה למוצרים שאינם פועלים במתאם ישיר לעליות ולמורדות של שוק ההון.
בנוסף, הרשות לניירות ערך מקבלת יכולות פיקוח שנועד להגן על הציבור המחפש תשואות אלטרנטיביות מפני פנייה לגופים לא מפוקחים, ובמקביל להזרים אשראי לחברות קטנות ובינוניות במשק הישראלי דרך קרנות חוב.
לצד השינויים בעולם קרנות הנאמנות, החוק כולל גם תיקון משמעותי שמטרתו להקל על חברות המגייסות חוב.
כחלק מהתיקון, מנפיקים יוכלו להאריך את תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים לתקופות נוספות של עד שנה בכל פעם, ועד לתקופה כוללת של חמש שנים.
צעד זה מיועד לצמצם את הבירוקרטיה, לקצר את לוחות הזמנים הנדרשים להנפקה מחדש ולהפחית באופן ניכר את עלויות הגיוס עבור החברות במשק.
יו"ר הרשות לניירות ערך, ספי זינגר, בירך על אישור החוק וציין כי "מדובר בצעד חשוב להרחבת היצע מוצרי ההשקעה המפוקחים". לדבריו, "התיקון יוצר תשתית קבועה ומפוקחת שתאפשר לציבור להיחשף למוצרים מתקדמים במידה מדודה ותחת כללי גילוי ופיקוח נאותים, תוך שמירה על הממשל התאגידי וחובות הנאמנות של מנהלי הקרנות".
