משרד האוצר האמריקאי, בראשות סקוט בסנט, הודיע על צעד חסר תקדים של הכפלת היקף תוכנית הרכישה החוזרת (Buyback) של אגרות חוב ממשלתיות ארוכות טווח.
המהלך נועד להזריק נזילות ולרסן את הזינוק בתשואות האג"ח שהגיעו לשיאים של כמעט 20 שנה. התגובה בשווקים הייתה מיידית: תשואות האג"ח צנחו בחדות והדולר נחלש לרמתו הנמוכה ביותר מזה שלושה חודשים.
חוב, AI ואינפלציה: תשואת האג"ח ל-30 שנה בארה"ב מזנקת
הפרטים מאחורי הודעת החירום
לאחר חודשים שבהם חווה שוק האג"ח ארוכות הטווח (ל-10 עד 30 שנה) "שביתת קונים" וזינוק בתשואות לרמות שלא נראו מאז 2007, משרד האוצר האמריקאי החליט לפעול בנחישות.
המשרד הודיע כי החל מ-9 בספטמבר ועד 4 בנובמבר, הוא יכפיל ביותר מפי שניים את היקף הרכישות החוזרות של אגרות חוב ישנות לטווחים של 10 עד 30 שנה – מעבר מרף של 2 מיליארד דולר לפחות ל-4 מיליארד דולר ואף יותר בכל פעולה.
מטרת התוכנית, שהוחזרה לחיים לראשונה ב-2023, היא לרכוש חוב ממשלתי ישן יותר ולספק נזילות לקונים המוסדיים בשוק. הודעת האוצר הובילה לצניחה מיידית בתשואות.
האג"ח מאתגר את הפד: האם אסטרטגיית ההמתנה של וורש תעמוד במבחן?
התשואה על אג"ח ממשלתית ל-30 שנה צנחה בכ-10 נקודות בסיס לרמה של 5.18%. התשואה על אג"ח ל-10 שנים ירדה בכ-6 נקודות בסיס ל-4.647%. במקביל, הדולר האמריקאי ירד לשפל של שלושה חודשים והחוזים העתידיים על המניות רשמו עליות.
ממה נובע הלחץ על התשואות?
הזינוק החריג בתשואות האג"ח האמריקאיות בתקופה האחרונה נובע משילוב של כמה גורמים מרכזיים:
גל חוב וגירעונות עתק: הממשל האמריקאי נדרש לממן גירעונות תקציביים עצומים, לצד גיוסי חוב אדירים המיועדים בין היתר למימון תשתיות ה-AI בשוק הקונצרני. פרמיית סיכון גבוהה: משקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר על החזקת חוב ממשלתי לטווח ארוך.
עלויות גיוס ששוברות שיאים: במכרזים שנערכו לאחרונה, משרד האוצר נאלץ לשלם את תשואות הגיוס הגבוהות ביותר מזה עשורים (במכרז ל-10 שנים נרשמה עלות המימון הגבוהה מאז 2007, ובמכרז ל-30 שנה התשואה הגבוהה מאז 2001).

הנדסה פיננסית – בגרסת משרד האוצר
אנליסטים בשוק מגדירים את הצעד של בסנט כגרסה מודרנית של משרד האוצר ל"מבצע טוויסט" (Operation Twist) – מהלך שהופעל בעבר על ידי הפד.
כדי לממן את רכישת האג"ח ארוכות הטווח, משרד האוצר צפוי להנפיק שטרי חוב קצרי טווח (עד שנה).
למעשה, האוצר מחליף חוב יקר לטווח ארוך בחוב לטווח קצר, מה שיש כאלו המכנים כ"דיכוי פיננסי רך" במטרה לשלוט באופן מלאכותי בעקומת התשואות.
האם המהלך יפתור את הבעיה?
בשוק ההון חלוקים לגבי השפעתו לטווח הארוך של הצעד:

תרומה בטווח הקצר (טקטיקה): הצעד מהווה איתות ברור לכך שמשרד האוצר עוקב בדאגה אחר התשואות ומציב "רצפה" להגנה על השוק.
כפי שציינו אסטרטגים, המהלך אילץ סוחרים לבצע "כיסוי שורט" (Short Covering) ובלם את הלחץ השלילי המיידי.
חוסר שינוי ביסודות הכלכליים (טווח ארוך): מומחים רבים, בהם כלכלנים וראשי קרנות, מזהירים כי מדובר בפתרון זמני בלבד.
הצעד אינו משנה את העובדה שהממשל נדרש לממן גירעונות ענק. בנוסף, היקף הרכישות נותר קטן ביחס להנפקות החוב הכוללות.
סיכון למאבק באינפלציה: התערבות מלאכותית של משרד האוצר בהורדת התשואות לטווח ארוך עלולה לסתור את מדיניות הפד, ולסבך את מאמצי הבנק המרכזי להחזיר את האינפלציה ליעד של 2%.