חברת נוירלינק (Neuralink) של אילון מאסק פרסמה סרטון קצר שבו נשמע קול סינתטי אומר "אני אוהב אותך", לאחר שהמסר הועבר באמצעות שתל מוחי. ההדגמה, שאורכה 23 שניות, מציגה משתתף בניסוי שזהותו לא נחשפה ומספקת הצצה נוספת להתקדמות בתחום ממשקי המוח-מחשב.
החברה פרסמה את הסרטון תחת הכותרת "הפתעה יפה". מטרת הטכנולוגיה היא לתרגם פעילות עצבית הקשורה לכוונת דיבור למילים כתובות או לדיבור סינתטי, ובכך לסייע לאנשים שאיבדו את יכולת התקשורת בעקבות מחלות או פגיעות רפואיות.
צפו:
A beautiful surprise pic.twitter.com/AS7Zox1VIh
— Neuralink (@neuralink) September 16, 2026
ההדגמה החדשה מצטרפת לניסוי קודם שחשפה נוירלינק במרץ, ובו השתתף קנת', אדם שאובחן ב-2024 במחלת ניוון עצבי מוטורי ואיבד בהדרגה את יכולת הדיבור. לפי החברה, קנת' עבר השתלה מוחית בינואר והיה למשתתף השני בתוכנית VOICE.
במסגרת התוכנית בוחנת נוירלינק את השתל האלחוטי N1, הכולל אלקטרודות זעירות שנועדו לקלוט פעילות עצבית. תוכנת פענוח מנתחת את האותות ומנסה לזהות דפוסים הקשורים לפעולה שהמשתמש מתכוון לבצע, ובהם ניסיון לדבר.
למרות הדימוי שמעורר המונח "שבב מוח", המערכת אינה מסוגלת כיום לקרוא באופן חופשי את מחשבותיו של אדם. המשתמש נדרש לבצע פעולה מחשבתית מוגדרת, והמערכת מנסה לפרש את הפעילות המוחית הנוצרת בעקבותיה. היא אינה יכולה לסרוק ללא הבחנה זיכרונות או לקלוט כל מחשבה חולפת.
מרוץ טכנולוגי עם שאיפות רחבות
נוירלינק אינה החברה הראשונה שמנסה לתרגם פעילות מוחית לשפה. חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו הציגו כבר ב-2021 יכולת לתרגם פעילות מוחית למשפטים, וב-2023 הצליח צוות מאוניברסיטת סטנפורד להגיע לקצב של 62 מילים בדקה אצל משתתף שסבל ממחלת ניוון עצבי מוטורי.
מחקרים נוספים שנערכו ב-2025 בחנו פענוח בזמן אמת של דיבור פנימי מדומיין, אך התוצאות נותרו לא עקביות והניסויים כללו מספר מצומצם של משתתפים. התרומה המרכזית של נוירלינק היא הניסיון להפוך את ההתקדמות המחקרית למערכת אלחוטית וקומפקטית, שתוכל לשמש אנשים בחיי היומיום.
מאסק מציב לחברה יעד רחב יותר מהשימושים הרפואיים. בעבר אמר כי שתלים מוחיים עשויים לאפשר לבני אדם להעביר רעיונות זה לזה ללא דיבור או הקלדה. במצגת של נוירלינק משנת 2020 הוא דיבר על האפשרות להעביר "מחשבה אמיתית" ותיאר את החזון כ"טלפתיה רעיונית".
עם זאת, הדרך להפיכת הטכנולוגיה לפתרון רפואי נפוץ עדיין רצופה באתגרים. השתלת אלקטרודות במוח מחייבת ניתוח ועלולה להיות כרוכה בזיהומים, דימומים ופרכוסים. נוסף על כך, המערכת נדרשת לפעול באופן יציב לאורך שנים, גם כאשר רקמת המוח משתנה.
פרטיות ורגולציה במרכז הדיון
לצד הסיכונים הרפואיים, ממשקי מוח-מחשב מעלים שאלות בנוגע לפרטיות ולשימוש במידע עצבי. נציבות זכויות האדם האוסטרלית הזהירה כי נתונים הנאספים באמצעות נוירוטכנולוגיה עלולים להוות סיכון משמעותי לפרטיות המשתמשים.
בבדיקה שערכה הנציבות בקרב 30 חברות בתחום הנוירוטכנולוגיה הצרכנית, נמצא כי 24 מהן החזיקו במדיניות שעשויה לאפשר מכירת מידע עצבי. הבדיקה לא כללה את השתל הקליני של נוירלינק, אך היא מדגישה את הצורך בהסדרה מוקדמת של התחום.
בשלב זה, מכשירי נוירלינק עדיין מוגדרים כניסיוניים ולא קיבלו אישור לשיווק מסחרי. החברה מסרה כי השתלים אינם מאושרים על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי או על ידי רשויות רגולטוריות אחרות.
בהודעה שפרסמה החברה ב-X נכתב: "מכשירי נוירלינק נמצאים בשלב מחקר וניסוי ואינם מאושרים על ידי ה-FDA או רשויות רגולציה אחרות. סרטון זה מציג משתתפים מרצון בניסוי קליני שמשתפים את חוויותיהם האישיות, אשר עשויות שלא לשקף את כלל המשתתפים או את התוצאות העתידיות".
כלומר, התוצאות המוצגות בסרטון אינן בהכרח משקפות את כלל המשתתפים או את תוצאות הפיתוח העתידיות.
