שוק האג”ח הצרפתי נכנס לטלטלה, כאשר המשקיעים מעלים את רמת החשש מהמצב הפוליטי והפיסקלי במדינה.
הפער בין התשואה על אג”ח צרפת ל-10 שנים לבין התשואה על האג”ח הגרמניות המקבילות התרחב ביום שישי ל-152 נקודות בסיס – הרמה הגבוהה ביותר מאז 2011, בעיצומו של משבר החוב בגוש האירו. התשואה על אג״ח צרפת ל-10 שנים הגיעה ביום שישי לכ-4.99%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2002, לפני שהתמתנה לכ-4.92%.
החשש אינו נוגע רק לעלייה בתשואות. פורסט הזהיר כי הורדת דירוג אפשרית של צרפת מצד חברות דירוג האשראי במהלך אוקטובר עלולה להגביר את הלחץ על שוק החוב ולגרור השלכות רחבות יותר על אירופה.
החשש מחדלות פירעון עולה
גם בשוק האשראי נרשמה החרפה. תמחור חוזי הביטוח מפני חדלות פירעון של צרפת – CDS לחמש שנים – עלה ביום שישי ל-81 נקודות בסיס, כאשר לפי תיירי ויזמן, אסטרטג מט”ח וריבית גלובלי במקווארי, מדובר בעלות הביטוח הגבוהה ביותר מבין מדינות האיחוד האירופי הגדולות ובריטניה.
ויזמן כתב כי התמחור בשוק ה-CDS מאותת שהתרחבות הפער בין אג״ח צרפת לגרמניה משקפת, בין היתר, עלייה בסיכון לחדלות פירעון של ממשלת צרפת.
עם זאת, הוא הדגיש כי חדלות פירעון מוחלטת נותרה תרחיש בעל הסתברות נמוכה. לדבריו, הסיכון המרכזי הוא שהבחירות לנשיאות ב-2027 יביאו לשלטון שיתקשה להתמודד עם מצבה הפיסקלי של המדינה.
החוב הצרפתי ממשיך לתפוח
צרפת מתמודדת עם שילוב של צמיחה חלשה, גירעון תקציבי גבוה ועלייה בעלויות המימון. הגירעון צפוי לעמוד השנה סביב 5.4%–6% מהתוצר, בעוד יחס החוב לתוצר צפוי לעלות מכ-119% השנה לכ-122% בשנה הבאה.
היקף גיוסי החוב המתוכנן לשנה הבאה ממחיש את גודל האתגר: צרפת צפויה לגייס סכום שיא של כ-340 מיליארד אירו.
גם הגוף המפקח על מצבה הפיסקלי של צרפת הטיל ספק בתחזיות הממשלה. המועצה הגבוהה למימון הציבורי במדינה קבעה כי יעד הצמיחה של 1% ב-2027 אופטימי מדי, והעריכה כי הסיכוי להורדת הגירעון אל מתחת לרף של 3% מהתוצר עד 2029 נמוך מאוד.
הבחירות מוסיפות לחץ לשוק
הגורם הפוליטי הופך לחלק מרכזי בחששות המשקיעים. הבחירות לנשיאות צרפת צפויות להיערך בשנה הבאה, כאשר המחנה הפופוליסטי מימין ומשמאל מציב סימני שאלה בנוגע למדיניות התקציבית העתידית.
מנהיגת הימין מרין לה פן מובילה בסקרים, ובמקביל מועמד השמאל ז’אן-לוק מלנשון מציג קו כלכלי מרחיב. לפי ויזמן, שני המחנות אינם נתפסים כמי שצפויים להוביל מדיניות של ריסון תקציבי.
לה פן הציעה הפחתות מסים והביעה תמיכה בהורדת גיל הפרישה, בעוד שמלנשון הציע, בין היתר, לבטל את החוב הצרפתי המוחזק על ידי הבנק המרכזי.
לדברי ויזמן, תרחיש של חדלות פירעון ממשלתית עדיין אינו הסיכון המרכזי, אך ניצחון של מפלגת הימין הלאומי עשוי להגדיל משמעותית את הסיכון הפיסקלי ואת פרמיית הסיכון של צרפת בשווקים.
האם ה-ECB יבלום את המשבר?
אחת השאלות המרכזיות היא עד כמה הבנק המרכזי האירופי יוכל להתערב במקרה של החרפה בשוק האג״ח הצרפתי.
ל-ECB יש כלים להתערבות, ובהם תוכנית רכישות האג”ח OMT. עם זאת, פורסט הזהיר כי הפעלת התוכנית מחייבת את המדינה לבקש סיוע באופן רשמי – מהלך שלדבריו יהיה קשה מאוד מבחינה פוליטית תחת ממשלה בהובלת לה פן או מלנשון.
החלפת הנהגת הבנק המרכזי האירופי מוסיפה, לדבריו, שכבת אי-ודאות נוספת.
הטלטלה בצרפת מגיעה על רקע מכירת אג״ח רחבה יותר בשווקים. תשואת אג״ח ארה״ב ל-10 שנים טיפסה השבוע ל-5.34%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2002, בעוד שתשואת האג”ח הבריטיות ל-30 שנה חצתה את רף 6% – לראשונה מאז 1998.
לפי מכון הפיננסים הבינלאומי (IIF), במהלך השנה האחרונה הוציאו כלכלות מפותחות יחד יותר מ-3.3 טריליון דולר על תשלומי ריבית עבור אג”ח ממשלתיות הנסחרות בשווקים הבינלאומיים.
עבור המשקיעים, צרפת הופכת אפוא לנקודת מבחן מרכזית: האם מדובר בגל מכירות נוסף בשוק האג״ח העולמי או בסימן מוקדם למשבר חוב אירופי חדש.
