הבחירות לכנסת ה-26 צפויות להתקיים ב-27 באוקטובר, על רקע אי-ודאות פוליטית, ביטחונית וכלכלית. ניתוח של יחידת המחקר בבורסה לניירות ערך, שבחן עשר מערכות בחירות בישראל מאז 2003, מעלה את השאלה האם החולשה היחסית שנרשמה לאחרונה בבורסה בתל אביב משקפת חשש של המשקיעים מבחירות שלא יובילו להקמת ממשלה יציבה.
עם זאת, לא ניתן לייחס את ביצועי השוק לבחירות בלבד, שכן הם מושפעים גם מהריבית, מהאינפלציה, מהמצב הביטחוני ומהמגמות בשווקים בעולם.
נתוני הבורסה מצביעים על תשואה ממוצעת של כ-16.4% במדד ת"א-125 ב-12 החודשים שלאחר עשר מערכות הבחירות שנבדקו, לעומת ממוצע שנתי של כ-11.5% לאורך התקופה כולה. אלא שהפער אינו מעיד בהכרח על אפקט חיובי של הבחירות: חלק מהעליות נרשמו בתקופות של התאוששות ממשברים, ובמקביל נרשמו מגמות חיוביות גם בשווקים הבינלאומיים.
הבורסה מדגישה כי אין לראות בנתונים הוכחה לכך שהבחירות מובילות לעליות במניות. חלק ממערכות הבחירות שנכללו בבדיקה נערכו בסמוך למשברים כלכליים משמעותיים, ובהם התפוצצות בועת הדוט-קום, המשבר הפיננסי העולמי ומשבר הקורונה. ההתאוששות שבאה לאחריהם תרמה לעליות בשוק, ולכן קשה לבודד את השפעת הבחירות עצמן.
גם וול סטריט נהנתה מתשואות גבוהות אחרי הבחירות
גם ההשוואה לוול סטריט מצביעה על שנה חיובית יחסית לאחר הבחירות, ולא רק בבורסה המקומית. מדד ת"א-125 הניב בתקופה זו תשואה ממוצעת של כ-16.4%, בעוד שמדד S&P 500 השיג תשואה ממוצעת של כ-13.1% במונחים שקליים, כולל דיבידנדים. לשם השוואה, הממוצעים השנתיים ארוכי הטווח עמדו על 11.5% בת"א-125 ועל 8.4% במדד האמריקאי.
הפער בין השווקים השתנה גם לאורך התקופה: לפני הבחירות הציג שוק המניות הישראלי ביצועים חלשים יותר מהשוק האמריקאי, אך ב-12 החודשים שלאחריהן התמונה התהפכה. לפי הבורסה, חולשה יחסית לקראת ההצבעה אינה מעידה בהכרח על ביצועים חלשים גם בהמשך.
כשהבחירות מסתיימות ללא הכרעה
ההבדל הבולט ביותר נמצא בביצועי הבורסה לקראת מערכות בחירות שלא הסתיימו בהכרעה. בשלושת החודשים שלפני בחירות כאלה ירד מדד ת"א-125 ב-5.3% בממוצע, לעומת ירידה של 0.2% בלבד במערכות בחירות שהובילו להקמת ממשלה. הנתונים מצביעים על חולשה משמעותית יותר בשוק המקומי בתקופות שבהן גבר החשש מאי-ודאות פוליטית.
אלא שהחולשה לקראת הבחירות לא נמשכה באותה עוצמה לאחריהן. חודש אחרי מערכות בחירות ללא הכרעה עמדה התשואה המצטברת של ת"א-125 על 2.3%, לעומת מינוס 0.7% במערכות שהובילו להקמת ממשלה. לאחר שלושה חודשים הצטמצם הפער ל-0.6 נקודת אחוז, ולאחר חמישה חודשים התשואות היו כמעט זהות: 6.7% במערכות ללא הכרעה, לעומת 6.5% במערכות שבהן הוקמה ממשלה.
תקופת הבחירות החוזרות בשנים 2019-2020 ממחישה את הקושי לנתח את תגובת השוק לאי-ודאות פוליטית לאורך זמן. ישראל קיימה שלוש מערכות בחירות באפריל 2019, בספטמבר 2019 ובמרץ 2020, כאשר שתי הראשונות לא הובילו להקמת ממשלה. המרווח הקצר בין ההצבעות מגביל את חלונות הזמן שניתן לבחון, אך הנתונים מצביעים על כך שהפערים בביצועי המדד בין מערכות בחירות עם הכרעה לבין מערכות ללא הכרעה הצטמצמו בתוך חודשים ספורים.
האם החולשה הנוכחית משקפת חשש מהיעדר הכרעה?
האם החולשה האחרונה בתל אביב משקפת גם חשש מהיעדר הכרעה בבחירות הקרובות? בבורסה מציינים כי זהו אחד התרחישים האפשריים, אך מדגישים כי לא ניתן לבודד את השפעת המצב הפוליטי משאר הגורמים המשפיעים על השוק. הריבית, האינפלציה, הצמיחה, הדוחות הכספיים והמצב הביטחוני עשויים להשפיע אף הם על מחירי המניות. לפי הנתונים ההיסטוריים, החשש מאי-ודאות פוליטית נוטה להתבטא בעיקר בתקופה שלפני הבחירות.
השקל משנה את התמונה
המחקר בוחן גם את השפעת שער החליפין על התשואה שמקבל המשקיע הישראלי. בשנים 2000-2025 הניב מדד ת"א-125 תשואה שנתית ממוצעת של כ-11.5%, לעומת כ-9.9% במדד S&P 500 במונחים דולריים. אולם לאחר התאמת התשואה לשקלים היא הסתכמה בכ-8.4% בלבד, בין היתר על רקע התחזקות המטבע הישראלי לאורך התקופה. הנתונים מדגישים כי השוואה בין השקעה בישראל להשקעה בארה"ב מחייבת להביא בחשבון גם את השינוי בשער החליפין.
גם בשוק המט"ח נמצא הבדל בין התקופה שלפני הבחירות לזו שאחריהן. בשנה שקדמה לבחירות התחזק השקל מול סל המטבעות ב-1.4% בממוצע, לעומת התחזקות שנתית ממוצעת של 2.3% לאורך זמן. בשנה שלאחר הבחירות הגיע הייסוף הממוצע ל-2.5%.
בבורסה מציעים כי אי-הוודאות סביב הרכב הממשלה והמדיניות הכלכלית עשויה למתן את התחזקות השקל לפני הבחירות. לאחר ההצבעה, כאשר מתבהרת התמונה הפוליטית, עשויה השפעה זו להיחלש. עבור משקיעים ישראלים, המשמעות היא ששינויי המטבע עשויים להשפיע על התשואה בשקלים מהשקעות בחו"ל.
השוק מגיב לאי-הוודאות, לא רק לתוצאות
המסקנה המרכזית מהבדיקה היא שהשוק מגיב לא רק לתוצאות הבחירות, אלא גם לרמת אי-הוודאות לקראתן. במערכות שבהן גבר החשש מהיעדר הכרעה נרשמה חולשה יחסית עוד לפני ההצבעה, אך בתוך חודשים ספורים הפערים מול מערכות בחירות שהובילו להקמת ממשלה כמעט נעלמו.
לפי ניסיון העבר, היעדר הכרעה פוליטית אינו מתורגם בהכרח לפגיעה ממושכת בבורסה. עם זאת, תוצאות הבחירות לבדן אינן קובעות את כיוון השוק: גם ביצועי החברות, הריבית, הצמיחה, המצב הביטחוני והמגמות בעולם ימשיכו להשפיע על המשקיעים.
