בתום מרתון דיונים בן כ-3 שבועות אישרה ועדת הכספים את חקיקת "הרווחים הכלואים" לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק נועדה להעניק הכנסות משמעותיות לקופת המדינה במטרה לצמצם את הגירעון בתקציב המדינה. באוצר צופים כי השינוי בחוק יניב הכנסה של כ-9.25 מיליארד שקל בשנת 2025 ושל כ-4.35 מיליארד שקל בטווח הארוך. 83% מהכסף צפויים להגיע מהמאיון העליון, ו-99% מהכסף בבסיס המס יגיעו מהעשירון העליון.
הצעת החוק כוללת שורה של תיקונים לפקודת מס הכנסה שיאפשרו לרשות המסים להטיל מס נוסף על רווחים של חברות אשר בגינם שולם עד כה מס חברות בלבד (בשיעור של 23% נכון לשנת 2024). ההצעה היא פרי עבודתה של ועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר, עו"ד שלומי הייזלר.
הרקע להצעה הוא שבישראל משטר המס החל על חברות הוא דו-שלבי. בשלב ראשון, משולם מס חברות (23% לרוב), ובשלב שני משולם מס דיבידנדים המביא לכך שבשקלול שני השלבים שיעור המס המוטל על הכנסה מחברה דומה לשיעור המס המוטל על הכנסתו של יחיד.
מטרת המיסוי הדו-שלבי היא לאפשר לחברות לדחות את השלב השני של תשלום המס למועד עתידי, ובינתיים להשקיע את הכסף בהרחבת הפעילות הכלכלית. הצעת החוק באה להתמודד עם מקרים שבהם המיסוי הדו-שלבי מנוצל על ידי חברות על מנת לאגור רווחים לא ממוסים ולבצע באמצעותם השקעות פסיביות (נדל"ן, מניות), באופן שאינו עולה בקנה אחד עם כוונת מנגנון המיסוי הדו-שלבי, אשר מביא גם לאובדן הכנסות למדינה של מיליארדי שקלים בשנה.
החקיקה מתמקדת בשני סוגים של חברות: חברות ארנק פעילות – אשר בהן יש בדרך כלל בעל מניות יחיד ועיקר הרווחים שלהן נובעים מפעילות של אותו בעל מניות; וחברות החזקה – שהן חברות בלא פעילות עסקית משמעותית, אשר מרבית הכנסותיהן פסיביות והן משמשות את בעליהן ככלי לביצוע השקעות בלא תשלום המס המלא.
על בעלי שליטה בחברות ארנק פעילות יוטל מס שולי בגין רווחים לא מחולקים של החברה העולים על 25% מהמחזור. מס זה יוטל על חברות שמחזור העסקים שלהן הוא עד 30 מיליון שקל בשנה ולא יוטל על חברות תעשייה, בנייה או חברות שממוסות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. כמו כן, המס יוטל רק על חברות שהרווחים הלא מחולקים שלהן עולים על 750 אלף שקל.
חברות החזקה יוכלו לבחור מדי שנה בין תשלום מס של 2% על מלאי הרווחים הלא מחולקים המושקעים במניות או בנדל"ן, לבין חלוקה של לפחות 6% (5% בשנת 2025) מכלל הרווחים הצבורים שלהן ותשלום מס דיבידנדים בגינם. המס לא יוטל על חברות החזקה שצברו רווחים לא מחולקים של פחות מ-750 אלף שקל, או כאשר סכום הרווחים הלא מחולקים נמוך מממוצע ההוצאות של החברה בשלוש השנים האחרונות.
לצד זאת, נקבעו הטבות מסוימות לחברות שיבחרו לחלק נכסים לבעלי המניות כבר במחצית הראשונה של שנת 2025, תוך תשלום מס דיבידנדים מלא בגין הרווחים שחולקו. חברות אלו ישלמו מס בגין שווי הנכסים שחולקו רק בעת מכירת הנכסים בפועל על ידי בעל המניות, והן יהיו פטורות מתשלום מס רכישה של 6% בגין נדל"ן.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "הרפורמה הזו היא נכונה כלכלית ומוסרית ותואמת את עקרונות דיני המס המקובלים בישראל. זו רפורמה שעושה צדק ומתקנת עיוות של שנים. לא מדובר במס חדש אלא בסגירת פירצה שגרמה לעיוות לטובת פלח מאוד מסוים במאיון העליון שעשה שימוש לרעה בשיטת המיסוי הדו-שלבי כדי לשלם פחות מחצי משיעור המס האמיתי. רגע לפני שמכניסים את היד לכיס של מעמד הביניים והשכבות החלשות כדי לממן את המלחמה הצודקת והחיונית שאנו מנהלים בשנה האחרונה, נכון לתקן את העיוות ולגבות מס אמת מכולם".
מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר: "אני מברך על אישור הצעת החוק למיסוי רווחים לא מחולקים בוועדת הכספים ומודה ליו"ר הוועדה משה גפני ולחברי הוועדה. ההצעה היא תוצר של עבודה מקצועית במשרד האוצר ורשות המיסים ושל שיח מעמיק עם המגזר העסקי. מיסוי רווחים לא מחולקים יכניס מיליארדים לקופת המדינה ומהווה צעד חשוב בעת הנוכחית בה יש צורך בהגדלת הכנסות המדינה ובאותה נשימה מהווה הסדר קבע פיסקאלי ראוי והכרחי לטווח הארוך".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אני מודה לך ח"כ אזולאי שהסכמת לקחת את ניהול הדיונים בחוק הזה, אני נמצא פה לא מעט זמן, אני לא זוכר חוק כ"כ קשה כמו החוק הזה. המציאות הייתה כמעט בלתי אפשרית, היו פעמים רבות שהגענו לנקודה שאמרנו עד כאן, אי אפשר להמשיך יותר. מוכרחים להביא כסף לאוצר המדינה ולוקחים מאנשים שהיכולות הכלכליות שלהם הרבה יותר גבוהות, ואם לא נעשה זאת נלך למעמד הביניים והמעמד החלש".
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר: "משרד האוצר למעשה מרוקן את החברות הקטנות והבינוניות מעתודות הצמיחה שלהן. חברות כאלה עשויות להיתקע במקום בגלל איזושהי התעקשות של האוצר שממש מדכא את צמיחתן של החברות הללו בעתיד".
