הכי נמוך מאז 2016: ירידה של 13% בהשקעות הזרות בסין בינואר

בחודש שעבר הושקעו במדינה 13.4 מיליארד דולר • הסיבות העיקריות לירידה: האטה כלכלית עולמית, מתחים גיאופוליטיים ושינויים אסטרטגיים של תאגידים זרים
הבנק המרכזי של סין | צילום: שאטרסטוק

הבנק המרכזי של סין | צילום: שאטרסטוק

לפי נתוני משרד המסחר הסיני, בחודש שעבר הושקעו במדינה 97.6 מיליארד יואן (13.4 מיליארד דולר) בהשקעות זרות ישירות, ירידה של 13% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מגמה זו מגיעה לאחר ירידה חדה של 27.1% בשנת 2024, שהובילה את היקף ההשקעות הזרות לרמה הנמוכה ביותר מאז 2016.

לינג ג'י, סגן שר המסחר, ציין במסיבת עיתונאים כי הירידה מצטמצמת ביחס לשנה שעברה אך המגמה הכללית עדיין שלילית. לדבריו, האטה בצמיחה העולמית, מתחים גיאופוליטיים ומדיניות פרוטקציוניסטית מהווים גורמים מרכזיים להיחלשות ההשקעות. בנוסף, שינויי אסטרטגיה מצד תאגידים רב-לאומיים פגעו בהשקעות במגזרים מרכזיים כגון רכב, מכונות ואופנה.

תחום הנדל"ן, שנמצא בקשיים ממושכים, מכביד על הצמיחה הכלכלית ופוגע בצריכה הפרטית. במקביל, מותגים זרים בענפי הרכב והמוצרים הצרכניים נתקלים בתחרות גוברת מצד תאגידים מקומיים שנהנים מיתרון טכנולוגי ומעלייה בגאווה הלאומית.

סין ממשיכה לנסות למשוך השקעות חוץ כדי לשמור על מנוע הצמיחה הכלכלי. תוכנית חדשה בת 20 צעדים נועדה להרחיב את הפתיחות הכלכלית, לשפר את התמיכה הרגולטורית ולעודד השקעות ארוכות טווח בחברות ציבוריות. בין היתר, הממשלה התחייבה להרחיב תוכנית פיילוט המאפשרת בעלות זרה מלאה בתחומים כגון טלקומוניקציה, בריאות וחינוך. בנוסף, הבטיחה בייג'ינג לקדם מדיניות שתסייע להשקעה חוזרת של תאגידים זרים בתוך סין ולהסיר הגבלות על השימוש בהלוואות מקומיות.

בריחת ההון הזר מצביעה על האתגרים הכלכליים ההולכים ומחריפים של סין. ככל שהצמיחה מאטה, האפשרויות של בייג'ינג להתמודד עם המשבר הולכות ומצטמצמות, במיוחד לנוכח חידוש מתיחויות הסחר עם וושינגטון. עם כניסתו המחודשת של דונלד טראמפ לבית הלבן, הוא לא ביזבז זמן והשית מכס של 10% על יבוא מסין. בתגובה, בייג'ינג הכריזה על צעדים כלכליים נגדיים, אך קיימת עדיין אפשרות למשא ומתן רחב יותר.

סקר שנתי של לשכת המסחר האמריקאית בסין הראה כי יותר ממחצית מהחברות האמריקאיות מצפות להחרפה ביחסים הדו-צדדיים, כאשר 30% מהן כבר שוקלות או נוקטות צעדים להעברת פעילותן מחוץ לסין.

מלחמת הסחר שהחלה בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ הביאה להאצת פיזור שרשראות האספקה אל מחוץ לסין, מגמה שהועצמה בעקבות מגפת הקורונה. יתרה מכך, התחזקות החקיקה הביטחונית והגברת חוקי הריגול הנגדי בסין יצרו חששות בקרב משקיעים זרים, במיוחד על רקע מעצרים של מנהלים זרים, דבר שמגביר את אי-הוודאות בקרב הקהילה העסקית הבינלאומית.

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות