מדד המחירים לצרכן בארה"ב הפתיע לרעה בחודש מרץ כאשר האינפלציה קפצה ל-3.3%, לעומת 2.4% בלבד בחודש פברואר. באופן טבעי, העלייה נבעה בעיקרה מזינוק של 21% בחודש במחירי הבנזין ומעליות חדות במחירי אנרגיה אחרים. כך פסגות בית השקעות מסבירים.
החברה מסבירה כי אירוע כזה אינו דרמטי בטווח הקצר שכן "הצרכן יכול להכיל על ידי חיסכון או הקטנה חד פעמית של ההוצאה הפרטית".
עם זאת, מצבו של הצרכן האמריקאי, הלך לכיוון פחות טוב. הדבר גובה על ידי נתוני ההכנסה וההוצאה הפרטית של חודש פברואר. ההוצאה הפרטית הריאלית עלתה בפברואר ב-0.1% בלבד. זאת לאחר שהנתון של ינואר עודכן כלפי מטה ומראה שההוצאה נותרה בינואר ללא שינוי. כך לדברי החברה.
פסגות מבארים כי גם אם לא תהיה ירידה בהוצאה הריאלית במרץ, נתוני החודשיים הראשונים של השנה מלמדים שהצריכה הריאלית כנראה גדלה בפחות מ-1% ברבעון הראשון. נתון המשקף האטה חדה ביחס לרבעון הקודם.
בחברה מסבירים כי ניתן לייחס להיחלשות זו גורמים זמניים כמו מזג אוויר מאתגר שהכביד על סעיפי שירותי פנאי, אירוח ומסעדנות, בחודשים ינואר-פברואר.
"עם זאת, ההסבר האקלימי אינו מספיק שכן ההאטה באה לידי ביטוי גם בהכנסה הריאלית שנרשמה בפברואר". כך לדברי החברה.
החברה מסכמת כי ההכנסה הפנויה נראית "על הנייר", גבוהה יותר ממה שהיא בפועל, והפער יבוא לידי ביטוי בהמשך השנה כשהחזרי המס יפחתו. "המשמעות היא ששיעור החיסכון, שכבר ירד בחדות ל-4.0% בפברואר מ-4.5% בינואר, כנראה עוד נמוך יותר". בהתאם לכך, אזור התמרון של הצרכן הרבה יותר מצומצם.
בנוסף, אמון הצרכנים נמוך בהשוואה לכל אחת מאותן תקופות היסטוריות, בעיקר בכל מה שקשור לשוק העבודה.
כל אלו, מעלים את ההסתברות לכך שנראה את הצרכן האמריקאי מצמצם הוצאות שכן הוא נכנס לזעזוע בהכנסה הפנויה הריאלית עם פחות רזרבות ויותר נטל.
ההשלכות הכלכליות של מיסוי השיט במצר הורמוז
אומנם הדיווחים האחרונים היו על כך ששיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן הוקפאו, אך כמו תמיד אצל טראמפ קשה לדעת מה חלק מהמו"מ ומה לא.
מיסוי כלי השיט במצר הורמוז מהווה נקודת מפנה משמעותית לא רק לתעשיית האנרגיה אלא למסחר הבינלאומי בכלל. כך לפי פסגות.
בטווח הקצר מחירי הנפט אומנם צפויים לרדת, אך עצם ההסכמה למסות עורק תחבורה טבעי מייצג הכרה דה-פקטו בשליטה הפוליטית והצבאית במרחב. לפי החברה, הדבר צפוי לייקר את עלויות ההובלה הימיות, דרך הטמעה של פרמיית סיכון גבוהה יותר.
כזכור, ההצעות הנוכחיות, מדברות על מס בגובה של 1 דולר לכל חבית נפט ומס של עד 2 מיליון דולר לאוניות מכולות. זאת על אף שסכום המס של דולר לחבית גבוה משמעותית מעלויות הביטוח כפי שהיו לפני המלחמה בכ-100%.
עלויות הייצור במדינות המפרץ עדיין נמוכות בהשוואה לשאר העולם, כך שההשפעה על מחיר הנפט באופן כללי לא תהיה דרמטית. גם הימצאותם של חלופות כמו צינור הנפט הסעודי יתמכו בירידה נוספת של מחירי הדלק. רמת מחירים כזו לא תייצר לחצים אינפלציוניים מהותיים ברחבי העולם, אך עניין עליית מחירי הגז הינו סיפור נפרד.
מחירי הגז הטבעי צפויים להישאר גבוהים יותר למשך זמן ארוך יותר, אך זה בעקבות הפגיעה הנרחבת בתשתיות ולא בגלל תוספת המס.
שעות ספורות לאחר הפסקת האש: איראן תקפה את צינור הנפט של סעודיה
עם זאת, בניגוד לתעלות סואץ ופנמה המהוות נתיבים מלאכותיים המצדיקים דמי מעבר לצורך המשך תחזוקה בתשתיות ותפעול התעלות, וגם מכיוון שהן מקצרות את משך השייט, מצר הורמוז הוא נתיב מים טבעי המהווה חלק מ"נחלת הכלל" הימית הבינלאומית.
עצם הלחימה באזור לא שינתה את משך זמן השייט של ספינה.
הטלת מס במרחב כזה היא חסרת תקדים ומסמלת מעל הכל את המעבר משימור נתיבי שייט בינלאומיים לשליטה פוליטית-צבאית עליהם.
בעקבות המשבר במצר הורמוז: מכירת הנפט הסעודי לסין צפויה להצטמצם
בעוד שבשנים קודמות איומי הסגירה של המצר נתפסו כאירועי קיצון, מיסוי רשמי מעגן את היכולת של גורמים אזוריים להשתמש בנתיב ככלי לסחיטה גאופוליטית ולהפקת רווחים.
נוסף על כך, השינוי הרגולטורי הטמון במיסוי זה דרמטי לא פחות. בעוד התשלום על השייט בתעלות סואץ ופנמה נקבע ע"י רשויות בינלאומיות ובשקיפות, סביב המס המוצע עולות לא מעט שאלות: מי קבע את גובה המס? אילו מנגנונים יפקחו עליו? סיכונים אלו צריכים להתגלגל לעלויות השינוע הימי בטווח הבינוני והארוך דרך עלויות הביטוח.
למרות תרחיש הקיצון, זה לא יימנע מארה"ב להסכים למיסוי שכזה.
למעשה, ארה"ב דווקא עשויה להנות מהמצב החדש כך שיתכן שבקרוב טראמפ יתחיל לצייץ על מכליות אמריקאיות שעושות דרכן עם נפט אמריקאי בעולם.
החברה ציינה בעבר כי ארה"ב הפכה ליצואנית אנרגיה, אדרבא לאחר ההשתלטות על מצבורי הנפט של וונצואלה.
מחירי נפט וגז טבעי גבוהים יותר בטווח הבינוני צפויים להגדיל את ההכנסות של חברות האנרגיה האמריקאיות וכתוצאה, להגדיל את הכנסות הממשל ממיסים.
בנוסף הסיכון של סגירה חוזרת של מצר הורמוז או מעברים אחרים ממצב את ארה"ב כספק מועדף. בוודאי עבור אירופה שהייתה תלויה במשך שנים בספקי אנרגיה מפוקפקים יותר כמו רוסיה ומדינות המפרץ הפרסי. כך לדברי החברה.
