אין ספק כי שיחת הטלפון הסוערת בין ראש ממשלת דנמרק, מֶטֶה פרדריקסן, לנשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, בנוגע לרכישת גרינלנד, הותירה צלקת עמוקה ביחסים הטרנס-אטלנטיים. בראיון ל"טיים מגזין", פרדריקסן שופכת אור על השיחה הטעונה, וחושפת כיצד היא מתמודדת עם המתחים הגוברים בין אירופה לארה"ב סביב נושאים בוערים כמו נאט"ו ואוקראינה.
האירוע החריג, בו טראמפ הביע עניין ברכישת האי הגדול והארקטי, נתקל בזלזול מצד פרדריקסן, שהבהירה באופן חד משמעי כי גרינלנד אינה למכירה. תגובתו הזועמת של טראמפ לא איחרה לבוא, והוא תקף בפומבי את ראש ממשלת דנמרק.
בראיון ל"טיים", פרדריקסן מתארת את השיחה עם טראמפ כ"ישירה מאוד", מציינת כי השניים "לא רקדו סביב הנושאים הבוערים". לדבריה, למרות חילוקי הדעות, ניכר כי טראמפ מגלה עניין בהבנת נקודת המבט האירופית. פרדריקסן מדגישה את החשיבות של דיאלוג פתוח וכנה בין מנהיגים, גם כאשר קיימים פערים אידיאולוגיים. היא מציינת שהשיחה נגעה במגוון נושאים גלובליים, כולל המזרח התיכון, האזור הארקטי וההתהדקות המסוכנת בין רוסיה, איראן וצפון קוריאה.
ראש ממשלת דנמרק מזהירה מפני שאננות מערבית וטוענת כי חלקים באירופה ובארה"ב עדיין שבויים בתפיסה מיושנת של "סוף ההיסטוריה", המתעלמת מהמציאות המורכבת והמאיימת של זמננו. פרדריקסן קוראת לארה"ב ולאירופה לשמור על אחדות, למרות חילוקי הדעות, שכן האתגרים המשותפים מצד רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה גדולים בהרבה. היא מדגישה את הצורך הדחוף בהגברת ייצור הנשק וההשקעה בביטחון, לנוכח האיומים הגוברים.
בנוגע לחזונו של טראמפ לעולם, פרדריקסן סבורה כי מדיניות "אמריקה תחילה" אינה רק סיסמה, אלא אמונה אמיתית. היא מציינת כי גישה זו אינה חדשה בהיסטוריה האמריקאית. למרות היותה "טרנס-אטלנטיסטית בנשמה", היא מכירה בכך שרבים בארה"ב תומכים בגישה זו. פרדריקסן מציעה אלטרנטיבה – מחויבות משותפת לדמוקרטיה ולשיתוף פעולה, ולא אסטרטגיה של "דנמרק תחילה" או "אירופה תחילה".
כשנשאלה על עמדתה בנוגע לגרינלנד, פרדריקסן חוזרת ומדגישה כי האי אינו למכירה. עם זאת, היא מציינת כי דנמרק פתוחה לדיון על שיתוף פעולה באזור הארקטי, במיוחד בנושאי ביטחון ומשאבים טבעיים. היא מדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה עם ארה"ב ושותפות מהימנות אחרות, ולא עם סין. פרדריקסן קוראת לדיון פתוח סביב שיתוף פעולה באזור הארקטי, תוך כיבוד הריבונות הדנית על גרינלנד.
בנוגע לשיחת הטלפון של טראמפ עם פוטין, פרדריקסן מביעה ספקנות עמוקה לגבי כוונותיה של רוסיה. היא מציינת כי רוסיה אינה מעוניינת בשלום אמיתי ועלולה להמשיך בפעולות תוקפניות לא רק באוקראינה, אלא גם במדינות אחרות באירופה ובמרכז אסיה, ואף במדינות נאט"ו. פרדריקסן מסכמת כי הדרך היחידה קדימה היא עצירת רוסיה.
פרדריקסן מבהירה שאירופה חייבת להיות מסוגלת לפעול באופן עצמאי לטובת ביטחונה, תוך המשך שיתוף פעולה עם ארה"ב ככל הניתן. פרדריקסן קוראת לאירופה להתאחד ולהתחזק, ולהגביר את ההשקעה בביטחון ובהגנה.
בסיום הראיון, פרדריקסן מתייחסת לאפשרות של הצבת חיילים אירופיים באוקראינה כדי לקיים את הפסקת האש. היא מציינת שאפשרות זו נדונה כבר זמן רב, אך מדגישה כי חברות נאט"ו של אוקראינה היא הפתרון הטוב והבטוח ביותר. היא מסבירה כי סעיף 5 של נאט"ו, המבטיח הגנה הדדית, הוא פשוט ויעיל. פרדריקסן מביעה ספקנות לגבי אפשרויות אחרות, ומדגישה את הצורך בהסכמה מלאה ובהבטחת ביטחונם של החיילים לפני הצבתם בשטח. היא רומזת כי גיבוי אמריקאי, ואף הפעלת סעיף 5 באופן ישיר או עקיף, יהיו חיוניים במקרה כזה.
פרדריקסן מסכמת כי העולם נמצא בתקופה של שינויים מהירים ודרמטיים, וכי שיתוף פעולה הדוק בין מדינות בעלות דעות דומות, כמו הולנד, בריטניה, מדינות סקנדינביה, מדינות הבלטיות ופולין, הוא חיוני להתמודדות עם האתגרים הגלובליים. היא מדגישה את המחויבות המתמשכת של אירופה לאוקראינה, ומבטיחה כי אירופה תמשיך לעמוד לצדה "עד הסוף".
