על פי נתוני בנק ישראל, הרבעון הרביעי של שנת 2024 התאפיין בשינויים ניכרים במאזן הפיננסי של המשק הישראלי מול חו"ל, תוך המשך מגמות השקעה מובהקות מצד תושבי חוץ ותושבים ישראלים כאחד. יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל טיפסה ב-27.5 מיליארד דולר – עלייה של כ-5.2% – והגיעה לכ-554 מיליארד דולר, על רקע גידול במחירי ניירות ערך ישראלים שבידי משקיעים זרים והמשך זרימת השקעות חיצוניות נטו לתוך ישראל.
במקביל, יתרת הנכסים של ישראלים בחו"ל צמחה ברבעון הרביעי ב-2.8 מיליארד דולר בלבד – גידול של 0.4% – והסתכמה בכ-774 מיליארד דולר. העלייה נבעה משילוב של השקעות נטו של ישראלים בנכסים זרים וכן עלייה בשווי ניירות הערך הזרים המוחזקים על ידם. למרות גידול זה, עודף הנכסים של המשק הישראלי ביחס להתחייבויותיו כלפי חו"ל הצטמצם משמעותית – ירידה של כ-25 מיליארד דולר (10%), שהעמידה את העודף על כ-220 מיליארד דולר בלבד בסוף דצמבר.
במונחי חוב בלבד – מדד המשקף את הפער בין נכסי החוב לנכסי ההתחייבות – חלה ירידה של כ-6 מיליארד דולר (2.2%), והעודף עמד על כ-277 מיליארד דולר. יחס החוב החיצוני הגולמי לתמ"ג ירד אף הוא, בשיעור מתון של 0.7 נקודות אחוז, והגיע לרמה של כ-27%.
מבט שנתי כולל על שנת 2024 משרטט תמונה של התחדשות באמון המשקיעים הזרים במשק הישראלי. לאחר תקופה של יציאה מהשוק, חזרו תושבי חוץ להשקיע בישראל, במיוחד במחצית השנייה של השנה, הן בניירות ערך סחירים והן בהשקעות ישירות. סך השקעות נטו של משקיעים זרים הסתכם ב-27 מיליארד דולר – זינוק של 237% בהשוואה ל-8 מיליארד דולר בלבד בשנת 2023. ההשקעות הישירות הסתכמו בכ-17 מיליארד דולר – גידול קל לעומת השנה הקודמת, אך חשוב עקב שינוי מגמה.
גם תושבי ישראל הגבירו את פעילותם מעבר לים, כאשר בשנת 2024 הסתכמו השקעותיהם נטו בחו"ל בכ-47 מיליארד דולר – גידול ניכר לעומת השנה הקודמת.
ברבעון הרביעי של 2024, שווי תיק ניירות הערך של תושבי ישראל בחו"ל עלה בכ-12 מיליארד דולר, עלייה של כ-4.4%. מתוך סכום זה, כ-6.7 מיליארדי דולרים היו השקעות נטו של תושבים ישראלים בניירות ערך זרים, בעוד שהיתרה נבעה מעלייה בשווי השוק של ניירות הערך עצמם. ההשקעות בוצעו על ידי כלל המגזרים במשק, לרבות משקי בית, חברות מוסדיות ועסקים.
שווי ההשקעות הישירות של ישראלים בחו"ל גדל ב-2 מיליארד דולר במהלך הרבעון, גידול של כ-1.8%, בעיקר בשל המשך מגמת ההשקעה הישירה מצד תושבי ישראל. לעומת זאת, ההשקעות האחרות – הכוללות אשראי, הלוואות ופיקדונות – נותרו יציבות, כאשר מצד אחד נרשמו השקעות נטו של 1.2 מיליארדי דולרים, ומנגד נרשמו משיכות פיקדונות מהבנקים בחו"ל בהיקף של 3.9 מיליארדי דולרים. השקעות אלו קוזזו בעיקר בשל התחזקות השקל מול הדולר, שפגעה בערכן במונחים דולריים.
שווי נכסי הרזרבה של בנק ישראל ירד בכ-5.8 מיליארדי דולרים (2.6%) והסתכם בסוף דצמבר בכ-216 מיליארדי דולרים. עיקר הירידה נבעה מהתחזקות הדולר בעולם, שגרמה לירידת שווי המטבעות האחרים. בנוסף לכך, חלה ירידה במחירי ניירות הערך הזרים, שקוזזה חלקית על ידי פעילות הממשלה, שהזרימה למשק כ-2.2 מיליארדי דולרים.
מבחינת הרכב התיק של ישראלים בחו"ל, משקל מכשירי ההון נותר ברמה של 45%, בעוד שמכשירי החוב היוו 55% מהתיק. שינוי זה מעיד על יציבות בהרכב ההשקעות.
ברבעון הרביעי של השנה, שווי תיק ניירות הערך של תושבי חוץ בישראל עלה בכ-16.8 מיליארדי דולרים (8.3%). מתוך זה, 14.8 מיליארדי דולרים נבעו מעלייה במחירי ניירות הערך, ו-2.8 מיליארדי דולרים היו השקעות נטו של תושבי חוץ במניות ישראליות, בעיקר כאלה הנסחרות בבורסות בחו"ל. תושבי חוץ גם מימשו נטו אגרות חוב ישראליות (בעיקר פרטיות) בהיקף של כ-2.1 מיליארדים.
השווי הכולל של התיק שמחזיקים תושבי חוץ בבורסה בתל אביב עלה ברבעון הרביעי בכ-10 מיליארדי דולרים והסתכם בכ-76 מיליארדי דולרים. העלייה נבעה בעיקר מהתייקרות ניירות הערך המוחזקים.
שווי ההשקעות האחרות של תושבי חוץ בישראל עלה ברבעון בכ-3.4 מיליארדי דולרים (5.1%) והגיע לכ-70 מיליארדים. הגידול נבע בעיקר מעלייה באשראי ספקים בהיקף של 3.6 מיליארדי דולרים וכן מהפקדות נטו של תושבי חוץ בבנקים ישראליים בהיקף של 1.2 מיליארדים, שקוזזו חלקית על ידי פירעון הלוואות על ידי תושבי חוץ בסך של 0.7 מיליארד.
יתרת ההתחייבויות של המשק במכשירי חוב בלבד – החוב החיצוני הגולמי – עלתה ברבעון הרביעי ב-5.8 מיליארדי דולרים (4.1%) ועמדה על 147 מיליארדי דולרים. יחס החוב החיצוני לתמ"ג ירד ב-0.7 נקודות אחוז והגיע לרמה של 27%, אף שבפועל מדובר בעלייה יחסית בחוב לעומת התוצר הדולרי, בעקבות התחזקות הדולר.
עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק ירד ב-25 מיליארדי דולרים ועמד בסוף דצמבר על כ-220 מיליארדים, עקב כך שהעלייה בהתחייבויות הייתה גבוהה משמעותית מהעלייה בנכסים. במכשירי חוב בלבד, עודף הנכסים ירד ב-6.2 מיליארדי דולרים (2.2%) ועמד על כ-277 מיליארדים. יתרת הנכסים במכשירי חוב עמדה על כ-424 מיליארדי דולרים, מתוכם כ-215 מיליארדים היו רזרבות המט"ח בבנק ישראל – נתון שמייצג יחס כיסוי של פי 2.9 לעומת החוב החיצוני הגולמי.
