הכרזת טראמפ מהלילה על הטלת המכסים גררה תגובות רבות במשק. ממשרד האוצר נמסר הבוקר: "במשרד האוצר לומדים, בשיתוף עם נשיאות המגזר העסקי, התאחדות התעשיינים ולשכות המסחר, את ההחלטה של הנשיא טראמפ ואת השלכותיה על מדינת ישראל. במהלך הבוקר שר האוצר יכנס את הנהלת משרד האוצר לדיון בהשלכות ההחלטה על מדינת ישראל ובחינת צעדי ההמשך הנדרשים".
אלון בן צור, יו״ר איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל בינת תקשורת מחשבים: "החלטת ממשל ארצות הברית להטיל מכסים על מוצרים ישראלים היא צעד מדאיג שמעורר חשש בקרב חברות ההייטק הישראליות. מדובר בענף שמבוסס על פעילות טכנולוגית חוצי יבשות. ההשלכות צפויות להיות רוחביות: פגיעה באטרקטיביות של ישראל כמרכז חדשנות, האטה בגיוס השקעות זרות, והקמת חסמים לצמיחה הגלובלית של ההייטק הישראלי במציאות כלכלית ותחרותית מורכבת ממילא".
עו"ד קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ויו"ר האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI): "זה מהלך דרמטי בעל פוטנציאל השפעה רחב יותר על הכלכלה העולמית הישראלית בפרט. מצד אחד שיעור המכס שנקבע לישראל נמוך בהשוואה למדינות אחרות, דבר שיכול להוות יתרון תחרותי לחברות ישראליות מול חברות זרות לא-אמריקאיות. אבל מאידך, תעשיית ההייטק הישראלית מתחרה בעיקר מול חברות אמריקאיות. הממשלה צריכה לפעול עם התעשייה באופן הדוק יחד כדי לוודא שהכללים הסופיים שייקבעו בארצות הברית יכללו פגיעה מינימלית בתעשייה הישראלית. נפעל בכל הדרגים על מנת לקבל ודאות מירבית לחברות ההייטק הישראליות ולשמור על כושר התחרותן בשוק הבינלאומי".
גיא רוזן, מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות: "נוסף להטלת מס רוחבי בשיעור של כ-10% על יבוא מכל העולם לארה"ב, התוכנית שהציג טראמפ כוללת שכבת מס נוספת של מכסים ספציפיים שהוטלו על כמה שותפות סחר משמעותיות של ארה"ב, בהן בולטות האיחוד האירופי, סין, יפן, הודו וטאיוואן. נראה כי משקיעים רבים העריכו שיהיו שיעורי מכס פחות אגרסיביים, והדבר הוביל לירידות החדות שאפשר לראות בחוזים העתידיים בשוק האמריקאי. אמנם תגובת החוזים העתידיים על המסחר בארה"ב לתוכנית המכסים ברורה, אבל צריך לזכור שיש להם דינמיקה שעשויה להיות מאוד שונה מהמסחר עצמו. מול השוק האמריקאי, בשלב הנוכחי השווקים באירופה ובסין מציגים ירידות שערים מתונות יותר". רוזן הוסיף כי "בהיבט הפסיכולוגי של המשקיעים בשוק, נראה כי התוכנית של טראמפ משקפת את התרחיש הגרוע ביותר האפשרי. בהנחה שכזו, יכול להיות שמכאן הסיטואציה יכולה רק להתמתן וחלק מהמכסים יופחתו לאחר משא ומתן מול המדינות הרלוונטיות. בתרחיש זה התנודתיות תימשך, אולם יתכן וניווכח שעיקר הירידות לאחר אלו של היום כבר יהיו מאחורינו".
מארק האפלה, מנהל ההשקעות ב- UBS Global Wealth Management: "גם אם המכסים יופחתו בסוף דבר עד לסוף השנה, הזעזוע בטווח הקצר וחוסר הוודאות הנלווה צפויים להוביל להאטה זמנית בכלכלת ארה"ב. בעוד אנו צופים שמדדי המניות בארה"ב יסיימו את השנה בעלייה, בטווח הקצר צפויות ירידות בתחזיות הרווחים של חברות ובתחזיות הכלכליות. תיתכן גם הסלמה הדדית בין מדינות במכסים, והתנודתיות בשוק המניות תישאר גבוהה".
אייל קליין, שותף ו-CFO בפיטנגו, מסביר: "המכסים של טראמפ ממוקדים ביבוא סחורות – רכבים, חומרי גלם, מוצרי צריכה. לעומת זאת, ישראל מייצאת בעיקר שירותים כמו פיתוח תוכנה, סייבר ומו"פ, ולכן ההשפעה על ההייטק הישראלי צפויה להיות מוגבלת. רק כרבע מייצוא הסחורות של ישראל מיועד לארה"ב, ורובו מגיע מחברות כמו טבע, ICL והתעשיות הביטחוניות. ישראל נהנית מאיזון יוצא דופן בייצוא – בין ארה"ב, אירופה ואסיה – בזכות רשת רחבה של הסכמי סחר חופשי עם שלושת האזורים. מדובר בגמישות שאינה מובנת מאליה ושיש לה משמעות אסטרטגית בכל תרחיש גלובלי".
