בעשור האחרון, ישראל מתמודדת עם תופעה שקטה אך משמעותית – העלמותם של עדי הזוועות הגדולות ביותר בהיסטוריה האנושית. נכון לאפריל 2025, חיים בארץ כ-119,903 ניצולי שואה – ירידה חדה לעומת 132,826 בשנה שעברה. נתונים אלו חושפים לא רק את קצב ההידרדרות הטבעי בגיל האוכלוסייה, אלא גם את עומק האתגר החברתי והרגשי הנלווה לכך.
לפי משרד הרווחה והביטחון החברתי, 32% מהניצולים – למעלה מ-42 אלף בני אדם – מקבלים סיוע ישיר במסגרת שירותי הרווחה, במימון של 77 מיליון שקל בשנה. שירותים אלו מגוונים ונוגעים בכל תחומי החיים – מסיוע בקהילה, דרך תמיכה נפשית ועד לעזרה רפואית וסיעודית.
השירות המוביל הוא "קהילה תומכת" – פרויקט של אב בית שכונתי הנותן מענה ישיר לצורכי הקשישים. 18,276 ניצולים בחרו להצטרף אליו, מה שמעיד על הצורך במערכת אנושית זמינה. שירותים נוספים כוללים 5,567 ניצולים הנהנים ממועדונים קהילתיים, 1,600 המשתתפים במסגרת "קפה אירופה", ו-1,200 שנמצאים במרכזי יום.
האירועים של 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל יצרו מציאות חדשה. טראומות העבר קיבלו ביטוי מחודש, כש-2,000 ניצולים נאלצו להתפנות מאזורי מגוריהם. 128 מהם עדיין שוהים בנקודות פינוי. משרד הרווחה הגיב במהירות והקים 21 מרכזים חדשים – 19 בצפון ו-2 בדרום – שנועדו לשמר את תחושת הקהילתיות שנולדה בזמן הפינוי.
במישור האישי יותר, משרד הרווחה פעל למינוי עו"סים ייעודיים לניצולי שואה, בשיתוף עם ועידת התביעות. התכנית פועלת כיום ב-27 רשויות, ובעיקר באזורים שנפגעו או פונו במהלך המלחמה. מטרתה לצמצם בירוקרטיה ולייעל את גישת הניצולים לשירותים. עד כה קיבלו את הסיוע כ-1,255 איש.
במשרד מדגישים כי לא מדובר רק בפעולה טכנית של הענקת שירותים, אלא בעמדה מוסרית עמוקה: "ניצולי השואה הם הלב הפועם של המורשת הישראלית. חובתנו לדאוג שיחיו בכבוד ויונצחו לדורות הבאים", אומר שר הרווחה יעקב מרגי. מנכ"ל המשרד ינון אהרוני מוסיף כי המחויבות כלפי ניצולי השואה איננה רק עניין של אחריות מדינית – אלא ביטוי לערכי ערבות הדדית וציונות חיה.
