המשק הרוסי, שהתאושש במהירות מפתיעה מהסנקציות שהוטלו בעקבות הפלישה לאוקראינה, מציג לראשונה סימנים ברורים של האטה עמוקה. לאחר שנתיים של צמיחה שנתית גבוהה מ־4%, נתוני הרבעון הראשון של 2025 מצביעים על בלימה חדה — התפתחות שמסמנת שינוי מגמה מאז תחילת ההתאוששות הכלכלית באמצע 2022.
לפי הלשכה הפדרלית לסטטיסטיקה (Rosstat), התמ"ג הרוסי צמח ב־1.4% בלבד ברבעון הראשון של השנה, לעומת 3.3% ברבעון האחרון של 2024 ו־5.4% בתקופה המקבילה אשתקד. הנתון הנמוך מהתחזיות (1.8%) מחזק את ההערכה כי המשק הרוסי נכנס לשלב של האטה ממושכת.
גם מדדים עצמאיים מצביעים על אותה מגמה: מדד התדירות הגבוהה של גולדמן זאקס, המתבסס על מאות משתנים ריאליים, עבר לטריטוריה שלילית במרץ — לראשונה מאז מרץ 2022. הבנק המרכזי של רוסיה (CBR) מזהיר אף הוא מהיחלשות בביקושים לצריכה ומהאטה בקצב הגידול בתעסוקה, בעיקר מחוץ למגזר הביטחוני.
הריבית המרכזית עומדת כיום על 21% — הגבוהה ביותר מאז 2002. הבנק, בראשות אלווירה נאביולינה, החל להעלות ריבית באוגוסט 2023 (אז עמדה על 8.5%) והמשיך במסלול העלאות אגרסיבי במהלך 2024 ותחילת 2025. העלאות אלו נועדו לבלום את האינפלציה, שמגיעה באפריל 2025 לקצב שנתי של 10.6%, בעיקר בשל עליות מחירים במזון, דיור ותחבורה.
כלכלת רוסיה, הממוקמת כיום במקום ה־11 בעולם לפי תמ"ג נומינלי (כ־2.1 טריליון דולר), נשענת במידה רבה על תעשיית האנרגיה והתעשייה הכבדה. נפט וגז מהווים כ־40% מהכנסות התקציב וכ־60% מיצוא הסחורות. ברבעון הראשון של 2025 הפיקה רוסיה 10.6 מיליון חביות נפט ביום ויצאה כ־7 מיליון מהן, במחיר ממוצע של 71 דולר לחבית — ירידה של 16% לעומת ממוצע 2023.
בשנים האחרונות הפכה רוסיה לכלכלת מלחמה חלקית, כאשר כ־8% מהתמ"ג וכ־29% מהתקציב הפדרלי מוקדשים לביטחון והגנה. מאז 2022 הוקמו 42 מפעלי תחמושת חדשים, וגויסו למעלה מ־500 אלף עובדים לתעשייה הביטחונית ולענפים נלווים. אלא שכעת, מגזר זה מראה סימני רוויה: התשתיות כבר הוקמו, כוח האדם גויס, והמימון התקציבי התקרב למיצוי. כתוצאה מכך, תרומתו של התחום לצמיחה הולכת ופוחתת.
השלכות ניכרות נרשמות גם בשוק העבודה: גידול מהיר בשכר בענפי הביטחון והבנייה יצר עיוותים, עם פערי שכר מול המגזר האזרחי, ירידה בפריון ונטישה של מקצועות חיוניים כמו הוראה ורפואה.
הבנק המרכזי מתריע גם מעלייה חדה באשראי הצרכני — זינוק של 31% בשנה האחרונה — על רקע אינפלציה גוברת. משקי בית רבים מיהרו לרכוש רכבים, דיור ומוצרי חשמל מחשש לשחיקת ערך הרובל, שנסחר כיום סביב 91 לדולר — ירידה של כ־9% מתחילת השנה. עם דעיכת החסכונות והחמרת תנאי האשראי, הצריכה החלה להתכווץ: באפריל נרשמה ירידה של 2.6% במכירות הקמעונאיות לעומת החודש הקודם.
בצד הפיסקלי, הקרמלין ניצב בפני אתגר גובר. לפי תחזיות משרד האוצר, הגירעון התקציבי של 2025 צפוי להגיע ל־2.9% מהתמ"ג (כ־61 מיליארד דולר) אם מחירי הנפט יישארו בטווח הנוכחי. ניסיון לגייס הון באמצעות הנפקת אג"ח ממשלתיות נתקל בחוסר עניין מצד משקיעים זרים, והבנקים המקומיים קרובים לתקרת החשיפה המותרת.
בקרב גורמים כלכליים בכירים ברוסיה הולכת ומתגבשת הכרה בצורך בפתיחת אפיקים כלכליים חדשים, נוכח הסימנים להאטה חדה והלחץ הגובר על התקציב הפדרלי. מקורבים למשרד האוצר ולמועצה הכלכלית לנשיא מציינים כי ההישענות המתמשכת על הוצאות ביטחוניות ומכירת חומרי גלם אינה ברת קיימא לאורך זמן. במסגרת זו, נבחנים מהלכים לגיוון שותפויות סחר מחוץ לאירופה, הרחבת קשרים עם מדינות באסיה, אפריקה ודרום אמריקה, והגברת השקעות בטכנולוגיה אזרחית, חקלאות ותשתיות תחבורה. בכירים בבנק המרכזי מזהירים כי הכלכלה נדרשת ל"התייצבות רב־מגזרית" כדי למנוע תלות במודל חד־מוקדי שעלול לקרוס במקרה של שינוי במחירי הנפט או במשטר הסנקציות.
במקביל, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מאותת על נכונות לקדם דיאלוג מחודש עם מוסקבה – בתנאי להבהרות מדיניות מצדה. במסיבת עיתונאים באפריל אמר טראמפ כי "שלום עם רוסיה אפשרי אם יש רצון הדדי לדבר בלי תנאים מוקדמים", והוסיף כי "שיתוף פעולה כלכלי לא חייב לבוא על חשבון עקרונות, אם יש רצון כן מצדם". מקורבים לבית הלבן הדגישו כי הממשל בוחן מנגנון הקלות חלקיות על מגבלות כלכליות, אם הקרמלין יאותת על ריסון בזירה האזורית. בקרמלין הגיבו בזהירות, אך הדגישו כי "רוסיה תבחן כל הצעה רצינית לשיקום ערוצים כלכליים – כל עוד האינטרסים הביטחוניים שלה נשמרים".
