ממשל הנשיא דונלד טראמפ מקדם מהלך ימי מקיף במטרה להקטין את נוכחותה של סין בנמלים אסטרטגיים ברחבי העולם ולהעביר שליטה לנמלים בידי חברות מערביות. בוושינגטון מעריכים כי החזקות סיניות ברשת נמלית גלובלית עלולות לשמש בעת עימות לאיסוף מודיעין, לפגיעה בשרשראות אספקה ולביסוס יתרון צבאי.
על פי מקורות המעורים בנושא, הבית הלבן בוחן צעדים שיאפשרו תמיכה בחברות אמריקאיות או מערביות שירכשו מניות בנמלים שבהם מעורבות חברות סיניות. אחת הדוגמאות היא העסקה של חברת בלאקרוק לרכישת נכסי נמל של תאגיד CK Hutchison הפועל ב-23 מדינות, ובהן נכסים סמוכים לתעלת פנמה.
מעבר לפנמה, גורמים אמריקאים מצביעים על החזקות סיניות בנמלים ביוון, ספרד, הקריביים ואף בחוף המערבי של ארצות הברית. נמל פיראוס שבאתונה, בו מחזיקה חברת COSCO הסינית 67 אחוזים, נמצא תחת מעקב מיוחד. במקביל, הממשל כבר כלל את COSCO ברשימת חברות המזוהות עם הצבא הסיני, צעד המשמש אות אזהרה לקראת אפשרות של צעדים נוספים.
צעדי ארצות הברית כוללים גם עידוד תעשיית בניית האוניות המקומית, הרחבת אפשרויות רישום אוניות תחת דגל אמריקאי, בחינת נקודות שינוע מרכזיות בעולם כמו מיצר גיברלטר וגביית אגרות מאוניות בבעלות או בבנייה סינית המבקשות לעגון בנמלים בארצות הברית. הבית הלבן גם שוקל מהלך לרישום אוניות תחת דגל איי הבתולה האמריקאיים, כדי לעקוף את דרישות הרגולציה המחמירות של הרישום האמריקאי.
במקביל, סין ממשיכה לקדם את נוכחותה הימית כחלק ממיזם "החגורה והדרך". על פי מחקרים אמריקאיים, לחברות סיניות החזקות או פרויקטים ביותר ממאה ועשרים נמלים ברחבי העולם. התעשייה הסינית לבניית אוניות מוערכת כגדולה פי מאות מתעשיית האוניות בארצות הברית, מה שמחדד את הפערים הימיים בין שתי המדינות.
בבייג'ינג מתעקשים כי שיתופי הפעולה הימיים נעשים במסגרת החוק הבינלאומי. דובר הנציגות הסינית בוושינגטון האשים את ארצות הברית ב"הפעלת כפייה כלכלית ובניסיון לכפות על מדינות אחרות לבחור צדדים". עם זאת, בארצות הברית מתריעים כי נוכחות סינית באזורים כמו יוון, ספרד והקריביים יוצרת תלות שעלולה להיות מנוצלת בשעת משבר.
