ההסכם לסיום המלחמה והשבת החטופים מעורר תקוות גדולות: הבורסה הישראלית הגיבה עם הרבה אופטימיות ופרמיית הסיכון של ישראל צנחה בדרמטיות. אחת השאלות הגדולות שמעסיקות את השוק הישראלי היא האם פרמיית הסיכון תמשיך לצנוח בעקבות סיום המלחמה. הדעות חלוקות כיוון שכרגע יש סיכונים אחרים שלא צפויים להיעלם בקלות אחרי שנתיים של מלחמה.
אחד הגורמים שעדיין מעיבים על פרמיית הסיכון של ישראל בבורסה בתל-אביב ובכלל על הכלכלה הישראלית הוא מעמדה הבינלאומי של ישראל ואווירת החרמות מצד מדינות אירופה. על פי הערכות, האווירה הציבורית הזו לא תיעלם בקלות וייקח זמן עד שהענן העכור הזה שמעיק על ישראל יתפוגג.
הלחץ הציבורי האנטי-ישראלי השפיע באופן ניכר על הדרג הפוליטי במדינות רבות באירופה והאיחוד האירופי כבר היה על סף גיבוש חבילת סנקציות כלכליות נגד ישראל ובראשן ביטול הסכם הסחר החופשי עם ישראל, צעד שהטלתו מהווה מכה כואבת מאוד על הכלכלה הישראלית.
מיכל זילברברג, מנכ״לית Twino, חברת ייעוץ ואסטרטגיה לתוכניות של האיחוד האירופי, התראיינה ביום ביום רביעי האחרון בתוכנית "כללי המשחק" עם ענבל עומר והתייחסה לעמדה של האיחוד האירופי ביום שאחרי המלחמה. "השיח באירופה השתנה קצת אבל הסנקציות עוד לא לגמרי הוסרו מהשולחן", מציינת זילברברג, ומדגישה כי "אירופה רואה את ההסכם בעין חיובית אבל היא לא שותפה ומעורבת בו".
יש מקום לצפות לשינוי מהיר ודרמטי בעמדה של אירופה כלפי ישראל ביום שאחרי? אירופה תסיר את הסנקציות?
זילברברג: "השיח באירופה השתנה באופן כזה שאם עד עכשיו חשבו איך מטילים סנקציות על ישראל אז עכשיו יש שינוי לכיוון של איך אנחנו שותפים ומעורבים במה שקורה בעזה. טראמפ עשה סרט הוליוודי של סיום מלחמה, בסופו של יום האירופאים לא היו מעורבים. הם אמנם קיבלו כבוד והם כן משתתפים בשמירה ביום שאחרי, אבל זה יותר אירוע ישראלי-אמריקאי-ערבי שאירופה לא באמת שותפה בו.
"לגבי הסנקציות, הן לא ממש הוסרו וצריך לזכור שהכל מאוד מורכב באיחוד האירופי, יש הרבה מדינות ולכל אחד מהן עמדה אחרת. המדינות העוינות יותר כמו ספרד, בלגיה והולנד עדיין לא שינו את עמדתן האנטי-ישראלית. יש דיאלוג זהיר ועדיין אוכלוסייה ערבית גדולה משפיעה על הפוליטיקה הפנימית במדינות.
"בספרד, בלגיה והולנד סיימו לא מזמן לאשרר את האיסור לעשות עסקים בדו-שימושי, מושג שמתייחס לטכנולוגיות אזרחיות שאפשר להשתמש בהן גם לצבא. כלומר אותן מדינות אישרו את האיסור לעשות עסקים עם ישראל כאשר מדובר במוצר שהוא גם אזרחי וגם צבאי. האיסור של הדו-שימושי מאוד מגביל את שיתופי הפעולה, צריך לחשוב פעמיים מה מותר ומה אסור וזה מקשה על עסקאות כאשר המטרה היא לעצור פרויקטים ישראליים".
רוב מדינות אירופה מדברות על שיקולי מוסר אבל רבות מהן גם פועלות מתוך אינטרסים כלכליים כמו צרפת שרוצה למכור תעשיות ביטחוניות ורואה בישראל מתחרה.
"ברור שיש פה עוד שיקולים, כלכליים ופוליטיים, שמונעים את כניסתן של חברות ישראליות לכלכלה המקומית. המדינות מעבירות רעש, הן רוצות להסיט את הדיון ואת תשומת הלב הציבורית מהבעיות הפנימיות שלהן ולכן זה משרת אותן. הנציבות האירופית הייתה יכולה להחליט על הסרת ההצבעה על הסנקציות על ישראל אבל עדיין לא עשו זאת. מבחינת מדינות אירופה הן עדיין ממתינות, ההמתנה היא להמשך התפתחויות, כשכלי התקשורת שלהן ייכנסו לתוך עזה ושם תהיה הנקודה המאתגרת הבאה שלנו. עכשיו יש שיח חיובי אבל כולם מחכים לכתבים בינלאומיים שייכנסו לעזה. המדינות צפויות להמתין ולראות איך התמונות ישפיעו על דעת הקהל אצלן ואם דעת הקהל תזעק אז יהיה קשה לחזור אחורה.
"הגלגל כבר לא יכול לחזור אחורה כי היצוא לאירופה הצטמצם. כשהיצוא הישראלי למדינות אירופה יורד, זה לא משאיר חלל ריק. כאן נכנסים לתמונה גם המכסים של טראמפ כי כשהוא מטיל מכסים גבוהים על ברזיל לדוגמה, המדינה מחפשת אלטרנטיבות ומוצאת אותן באירופה, על חשבון היצוא הישראלי לאירופה. מדינות מחפשות אלטרנטיבות ליצוא בגלל המכסים בארה"ב, לישראל למעשה אין כבר יכולת לחזור פנימה חזרה ליצוא אירופי .
"עוד נקודה משמעותית שהושפעה בעקבות המלחמה מתייחסת למענקים לאקדמיה ולסטארט אפים. האקדמיה ירדה מ-50 פרויקטים ל-6 בלבד כך שמאות מיליונים לא מגיעים לאקדמיה ויש קושי כרגע להחזיר את הגלגל אחורה".
לא צפוי שום שינוי בעניין המענקים לאקדמיה, למחקר ולחדשנות הישראלית?
"אנחנו בעצם על הולד, האיחוד האירופי רוצה להפחית מימון של הסטארט אפים שהם דו שימושיים, לא רוצים לממן דברים שיפעלו לביטחון ישראל. הסכנה היא לגבי התוכנית הבאה של 200 מיליארד אירו לסטארט אפים. ישראל שותפה בתוכניות מענקים אירופיות ענקיות – כמעט 200 מיליארד אירו. אם נודח מהתוכניות האלה זה יפגע ישירות בחדשנות, במחקר ובפיתוח, ובעצם יסגור את הפתח שלנו לאירופה כמרחב צמיחה".
יש בכל זאת מדינה באירופה שעשתה שינוי משמעותי ביחסה לישראל בעקבות סיום המלחמה?
"אפשר לציין את גרמניה, הם באנחת רווחה שיכולים לחזור לעמוד לצידנו, היה להם קשה לעשות זאת בשנתיים האחרונות. אמנם אין ולא היה אמברגו נשק אבל היו הצהרות, כרגע גרמניה במקום יותר נוח מבחינת יחסי הידידות שלה עם ישראל. לעומת זאת, יש החלטות בהולנד להפסיק לייצא חלקים משמעותיים בציוד ביטחוני. למרות ההחלטות האלה ולמרות שהאווירה עוד לא ממש השתנתה, אם הייתי עכשיו יצואן ישראלי הייתי מתכוננת לעבוד עם האירופאים כיוון שעל אף הכל יש ירידה במתח וזה פותח הזדמנויות חדשות ועדיף להיות ראשונים".
אז כרגע חלק מהמדינות ימשיכו בהתנגדותן לישראל וחלק מהמדינות שצריכות יותר את ישראל ישנו את עמדתן? הכל לפי האינטרסים של כל מדינה?
"יש מדינות שכרגע צריכות יותר את ישראל ואת היכולות שלה מבחינה ביטחונית. קורה אירוע מטורף באירופה, בשבועות האחרונים הגיעו כתב"מים וטיילו מעל פינלנד ופולין. אותן מדינות רוצות הגנה והן צריכות וזקוקות ליכולות ולתעשייה שלנו כדי להתגונן מהאיום מכיוון רוסיה. פינלנד היא מדינה בולטת שממש צריכה את התעשיות והיכולות של ישראל".
עד כמה העובדה שלא קל לקבל החלטה באיחוד האירופי משרתת את ישראל?
"באיחוד האירופי כל החלטה משמעותית צריכה הסכמה של כל 27 המדינות. זה יוצר מצב ששחקן אחד יכול לשתק את המערכת כולה. למשל, הונגריה שמה וטו על החלטות נגד רוסיה, ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן חסם את התוכניות האירופיות נגד רוסיה וזה מראה כמה האיחוד שברירי וכמה האינטרסים של כל מדינה משפיעים על התמונה הכוללת.
"הצעד המשמעותי ביותר שאירופה שקלה לבצע נגד ישראל הוא ביטול הסכם האסוציאציה, הסכם הסחר החופשי עם ישראל. אירופה היא שוק היצוא הגדול ביותר עבור ישראל, מדובר ביצוא של מוצרים ושירותים בהיקף של כ-42 מיליארד אירו. מדובר בשוק היצוא הגדול ביותר עבור ישראל עוד יותר מהשוק האמריקאי. ביטול הסכם האסוציאציה היה עלול להוביל את היצואנים הישראלים לשלם מכסים גבוהים על היצוא לאירופה ופוגע פגיעה קשה בחברות הישראליות ובכל הכלכלה הישראלית, אירופה שקלה את הטלת הסנקציה הקיצונית הזו על ישראל, כעת הסיכון להטלת סנקציה זו פחת למרות שכלל הסנקציות טרם ירדו מהשולחן באופן רשמי".
