יוני פנינג, כלכלן השווקים של בנק מזרחי-טפחות, התייחס למדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר שפורסם שלשום. לדבריו, "סעיף הטיסות ממשיך להבליט את עונתיות החגים החיובית, כאשר הוא רושם עלייה ראויה לציון של 2.7%. ה-0.13% שהסעיף הזה תרם הם הרבה מתוך העלייה המשמעותית במדד החודש.
"גם סעיפי ההלבשה וההנעלה בולטים עם העלייה החודשית המהותית. אבל במקרה הזה ראוי להזכיר שאוקטובר הוא החודש החיובי ביותר מבחינה עונתית, בסעיף הזה, עם כניסת אופנת החורף למדד. ובמובן הזה, מדובר סה"כ בתוצאה מתונה על רקע השקל המתחזק ומחירי השילוח הימי המתמתנים, מאשר סעיף אינפלציוני באמת.

"מנגד, מחירי הדיור ראויים מאוד לציון, כאשר התנודה המנוגדת בסעיפי השכירות ובסעיף 'שירותי דיור בבעלות הדיירים' מסמנת קו מתון ביחס למגמה, שניתן היה לזהות כבר במדד ספטמבר.
עוד באותו הנושא
פנינג הוסיף כי "כדי לקבל תמונה ברורה יותר של האינפלציה, נעדיף להרחיק את נקודת המבט. סעיפי האינפלציה השנתית כוללים השפעות 'חד פעמיות' בהגדרה כזו או אחרת, כתוצאה מהשנתיים האחרונות. המע"מ שנכנס לתוקף בינואר הוא כמובן הבולט בין אלה. ומתוך אינפלציית ה-2.5% הנוכחית, להערכתנו, זה לבדו תורם כ-0.5%. כפועל יוצא מכך, מספיק שננכה את הסעיף הזה כדי לקבל אינפלציה במרכז יעד ה-1%-3% של בנק ישראל.
"על זה אפשר להוסיף ספיחים נוספים של תקופת המלחמה האינפלציונית – מחירי החשמל שעלו בקצב מהיר בשנים האחרונות מהווים סמן בולט לתופעה הזו. אבל גם מחירי הארנונה, לדוגמה, הם תוצאה רגולטורית, עם עדכון מאוחר, שמוסיף ל'זיכרון' הארוך של האינפלציה. בלי כל אלה, אנחנו כבר בסביבה שנמצאת עמוק מתחת לאמצע היעד.

לדברי פנינג, "בשבועות האחרונים ראינו את השקל ממשיך להתחזק. ככלל, אומדני ההשפעה משער החליפין למדד המחירים המקומי נוטים למצוא את עיקר האפקט בתקופה המתמשכת בין חודש לחודשיים. הממוצע של שער החליפין בין ספטמבר לאוקטובר עומד על סביבת 3.31 שקלים. והוא כנראה אומדן 'אצבע' סביר לשער החליפין המתומחר כעת במדד. אל מול אותה נקודת התייחסות, שער החליפין הנוכחי מבטא ייסוף של כ-2%. ככלל, אנחנו אוהבים לקחת תמסורת של 10% בין שער החליפין לאינפלציה, קרי, מעט מעל ל-0.2% שצריכים להיגרע ממדדי נובמבר-דצמבר בעיקר. הרקע הזה להערכתנו צפוי להביא את האינפלציה המקומית עוד קרוב יותר לעבר אותו מרכז היעד. עוד בשבועות האחרונים, המשכנו לראות את בנק ישראל דורש ראיות נוספות להתייצבות המשק בתקופה של לאחר המלחמה. במובן הזה, מדובר במדד ראשון המטיל אור על חוסר הוודאות של הפסקת האש הנוכחית.
"מבחינת הפנמת הנתון על ידי השוק, ראוי לציין את נתוני התוצר לרבעון השלישי שיפורסמו היום. אבל בזהירות המתבקשת, המדד הנוכחי כנראה יותיר אותנו בסביבות הסתברות של כ-90% להורדת ריבית על ידי בנק ישראל בעוד עשרה ימים. מעבר לזה, עולה פה כמובן השאלה לגבי המשך העקום. הציפיות לעוד שנה, לדוגמה, חצו בימים האחרונים כלפי מטה ריבית גלומה של 3.5% על ידי בנק ישראל. מצד אחד, זה די שונה מהרוח האמורה שנושבת מבנק ישראל. מצד שני, אם הריבית כן תרד באחוז בשנה הקרובה, עולה השאלה איך ייראה שאר העקום המקומי".



