ועדת הכלכלה, בראשות דוד ביטן, המשיכה היום (שני) בסדרת דיונים העוסקים במאבק ביוקר המחיה, על רקע ירידה במחירי חומרי הגלם בענף המזון ואי השפעתה על המחיר לצרכן. "לא יעלה על הדעת שמחירי הגלם יורדים ומחירי המזון בסופר לא יורדים", אמר יו"ר הועדה.
נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בת חן רוטנברג, ציינה כי באוקטובר הייתה עלייה דרמטית של 1.4% במחירי המזון, ומתחילת המלחמה נרשמה עלייה של 8.5%, בעוד שבאוקטובר המדד הכללי עלה ב-0.5% בלבד.
לדבריה, יש פער שלא מגיע מהתעשייה ולפי מדד מחירי הסחורות של האו"ם, מאז ינואר 2022 בעולם הייתה ירידה של 6.8%, בעוד בישראל נרשמה עלייה של 17.7% והייסוף בשקל מגדיל את הפער.
עוד באותו הנושא

"אף שר לא טרח להגיע לישיבה למרות שזאת העבודה שלהם, וגם נציגי החברות הגדולות לא מגיעים כי הם יודעים שלא יצא מהדיונים כלום, אלא אם שר האוצר יגיד שהוא נלחם בזה באמת", אמר ח"כ רון כץ. "אבל הוא לא יעשה את זה כי זה לא מעניין אותו ואת הממשלה".
נציג אגף התקציבים באוצר, עמית גולדמן, הסביר כי אכן מחיר חומרי הגלם קפץ משמעותית ב-2020, אחרי מגפת הקורונה, אבל מחיר מוצרי המזון לא עלה באותו שיעור. לדבריו, כעת כשהמחיר של חומרי הגלם יורד יש תקופה מסוימת שהגיוני שיהיה פיצוי. "חשוב ליישם רפורמות רוחביות כמו מה שטוב לאירופה טוב לישראל", הוסיף. ח"כ ששון גואטה התפרץ ואמר כי צריך לפרק את הריכוזיות אבל זה לא מעניין את אגף התקציבים, שכל פעם בא עם רפורמה אחרת שלא עובדת.
עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על רשות התחרות, טען שיש מה לעשות וזה לא מה שמציעים בחוק ההסדרים. "צריך לקחת את ארבע היצרניות המונופוליסטיות, את שתי היבואניות המונופוליסטיות, את שופרסל, ובריכוזיות הזו צריך לטפל", אמר. "אין שום רשת שיווק באירופה עם רווח גולמי של 29% כמו שופרסל. אפשר להוריד את יוקר המחיה ב-15% לפחות בלי הורדת מע"מ ובלי ארנונה ובלי תירוצים".

ח"כ יוראי להב הרצנו שאל את נציג האוצר אם הוא יודע בכמה עלה מחיר האורז, וציין כי בשנתיים האחרונות מחירו עלה ב-10% בישראל, בעוד שבעולם ירד ב-30% ויש פער של 40%. גולדמן השיב כי באוצר לא מחפשים פתרונות רק לאורז או פסטה באופן ספציפי, אלא פתרונות רוחביים.
יו"ר איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, ליאור לוי, הסביר כי היצרנים הישראלים בולמים את האינפלציה, והמוצרים בסופר מהווים רק 15% מעלויות יוקר המחייה, אך הציבור מקדיש לזה הרבה יותר. "עשור וחצי אתם מקדמים רפורמות ביבוא ואתם לא מקדמים אפילו רבע רפורמה ליצרנים קטנים ובינוניים. במלחמה אנחנו דאגנו שלא יהיה חסר מזון על המדף", אמר.
נציגת לובי 99, נועה זלצמן, התייחסה לטענה שלוקח למחירים שנה לרדת בגלל חוזים ארוכי טווח, וציינה כי מחיר הסוכר ירד ב-33% השנה ומחיר הקקאו ירד ב-37%. "בוא נראה אם עוד שנה נראה את הירידות. ימצאו סיבה אחרת לעליית המחירים", הוסיפה. "צריך רפורמות אמיתיות והיכולת של הכנסת לקדם כאלה לא קיימת. אין שום רפורמה משמעותית ביוקר המחייה, אנחנו מבקשים מיו"ר הוועדה לזמן את שרי האוצר והכלכלה שיסבירו מה עם עושים".

מנכ"לית ארגון "האינטרס שלנו", נטע לי גרייבר, אמרה כי גם כשבעגלה 50% מהמוצרים הם מפוקחים – עדיין המחיר יקר, והפחד הוא שיבחר הפתרון הקל והמהיר של פיקוח על השווקים.
ראש אגף אסטרטגיה בהסתדרות, ח"כ סימון דוידסוןטען שבסופר המוצר הכי נגנב הוא תחליף חלב אם לתינוקות. הוא אחז קרטון חלב בידו ושאל איך יכול להיות שהמחיר של החלב המפוקח עלה ב-15% בשנה וחצי. ח"כ שלי טל מירון אמרה כי בשורה התחתונה שום דבר לא קורה ואנחנו מקיימים ישיבות ללא תועלת. לדבריה, קבינט יוקר המחייה לא התכנס והכל מכבסת מילים.
היו"ר ביטן אמר כי במלחמה הסכים לעצור את ההצעה של מע"מ דיפרנציאלי על מוצרי מזון, לאחר שהציגו לו עלות של כ-4.5 מיליארד שקל, ועכשיו בכוונתו לקדם זאת בוועדת השרים לחקיקה לנוכח המצב. "המלחמה הסתיימה ועכשיו אני אביא את זה. האוצר קחו את עצמכם בידיים, ואם צריך תוציאו צווים שיעצרו את המחירים", סיכם.



