חזרתו של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן בשנת 2025 פתחה שנה סוערת בסחר העולמי, עם גלי מכסים על שותפות סחר אמריקאיות, שהעלו את מסי היבוא לשיאם מאז השפל הגדול, טילטלו את השווקים הפיננסיים והציתו סבבי משא ומתן על עסקאות סחר והשקעות.
רויטרס צופה שמדיניות הסחר והתגובה העולמית אליה יישארו במוקד העניין בשנת 2026, אך יעמדו בפני כמה אתגרים.
מה קרה ב-2025?
צעדיו של טראמפ, שמטרתם העיקרית הייתה להחיות את הייצור בארה"ב, העלו את שיעור המכס הממוצע לכמעט 17% לעומת כ-3% בסוף 2024, על פי מעבדת התקציב של Yale, והמכסים מייצרים כעת הכנסות של כ-30 מיליארד דולר בחודש עבור משרד האוצר האמריקאי.
המכסים הללו הביאו מנהיגי עולם לוושינגטון בחיפוש אחר הסכמים למסים נמוכים יותר, לעתים קרובות בתמורה להתחייבויות של מיליארדי דולרים בהשקעות אמריקאיות. עסקאות מסגרת נחתמו עם שורה של שותפות סחר מרכזיות, כולל האיחוד האירופי,בריטניה, שוויץ, יפן, דרום קוריאה, וייטנאם ואחרות.
אך יש לציין כי הסכם סופי עם סין נותר ברשימה, למרות סבבי שיחות מרובים ופגישה פנים אל פנים בין טראמפ למנהיג הסיני שי ג'ינפינג.
האיחוד האירופי ספג ביקורת מצד רבים על עסקת המכס של 15% על היצוא שלו ועל התחייבות מעורפלת להשקעות אמריקאיות גדולות. ראש ממשלת צרפת דאז, פרנסואה ביירו, כינה זאת מעשה של כניעה ו"יום קודר" עבור הגוש. אחרים משכו בכתפיהם ואמרו שזו העסקה "הפחות גרועה" שהוצעה.
מאז יצואנים וכלכלות אירופאיות התמודדו באופן כללי עם שיעור המכס החדש, הודות לפטורים שונים וליכולתם למצוא שווקים במקומות אחרים. הבנק הצרפתי סוסייטה ז'נרל העריך כי ההשפעה הישירה הכוללת של המכסים הייתה שווה ערך ל-0.37% בלבד מהתמ"ג של האזור.
במקביל, עודף הסחר של סין התריס נגד המכסים של טראמפ ועבר את רף טריליון הדולר, לאחר שהצליחה לגוון את פעילותה הרחק מארה"ב, לקדם את מגזר הייצור שלה במעלה שרשרת הערך, ולנצל את המינוף שצברה במינרלים נדירים – החיוניים למערכת הביטחון של המערב – כדי להתגבר על לחץ מצד ארה"ב או אירופה לרסן את עודף הסחר.
כלכלנים ניבאו שיקרה אסון הכלכלי וצפו לאינפלציה הגבוהה כתוצאה מהמכסים – אבל זה לא קרה. הכלכלה האמריקאית סבלה מהתכווצות צנועה ברבעון הראשון על רקע מאמץ רב לייבא סחורות לפני כניסת המכסים לתוקף, אך התאוששה במהירות והמשיכה לצמוח בקצב מעל המגמה, הודות לפריחה מסיבית של השקעות בבינה מלאכותית והוצאות צרכנים עמידות.
קרן המטבע הבינלאומית העלתה פעמיים את תחזית הצמיחה העולמית שלה בחודשים שלאחר הכרזת "יום השחרור" של טראמפ באפריל, כאשר אי הוודאות דעכה והושגו עסקאות להפחתת הריביות שהוכרזו במקור.
בעוד שהאינפלציה בארה"ב נותרה גבוהה במידה מסוימת, בין היתר בגלל המכסים, כלכלנים וקובעי מדיניות צופים כעת שההשפעות יהיו קלות וקצרות מועד מהחשש, כאשר חלוקת העלויות של מסי היבוא תתרחש לאורך שרשרת האספקה בין יצרנים, יבואנים, קמעונאים וצרכנים.
מה צופה שנת 2026?
לא ידוע האם רבים מהמכסים של טראמפ יישארו בתוקף. בית המשפט העליון של ארה"ב צפוי להכריע בתחילת 2026 האם המכסים חוקיים. אם בית המשפט יפסול את המכסים, ייתכן שהממשל יחויב להשיב מאות מיליארדי דולרים שגבה מעסקים אמריקאיים במסגרת המכסים.
ממשל טראמפ מתעקש כי הוא יכול לעבור לרשויות משפטיות אחרות, מבוססות יותר, כדי לשמור על מכסים בתוקף במקרה של הפסד. אך אלה מסורבלות יותר ולעתים קרובות מוגבלות בהיקפן, כך שהפסד בבית המשפט העליון עלול להוביל למשא ומתן מחודש על העסקאות שנחתמו עד כה או לבשר עידן חדש של אי ודאות.
בינתיים, חברות אירופה נאבקות להתקדם עוד יותר בשוק הסיני המקומי שמאט. סין שהייתה במשך שנים יעד אמין ליצואנים שלה. ירידת היואן והעלייה ההדרגתית בשרשרת הערך עבור חברות סיניות סייעו ליצואנים של סין. אחת השאלות המרכזיות לשנת 2026 היא האם אירופה תשתמש במכסים או באמצעים אחרים כדי לטפל במה שחלק מהפקידים שלה מתחילים לכנות "חוסר איזון" ביחסי הסחר בין סין לאיחוד האירופי.
המאמצים לבסס הסכם בין ארה"ב לסין גם הם גדולים. ההסכם הרעוע שהושג בשיחות השנה יסתיים במחצית השנייה של 2026, וטראמפ ושי צפויים להיפגש פעמיים במהלך השנה.
כמו כן, הסכם הסחר החופשי עם שתי שותפות הסחר הגדולות ביותר של ארה"ב – קנדה ומקסיקו – עומד לבחינה מחדש בשנת 2026, ברקע חוסר ודאות האם טראמפ ייתן להסכם לפוג או ינסה לשנות אותו יותר לטעמו.
