שירות התעסוקה מפרסם הבוקר (ראשון) את דוח "דופק שוק העבודה" לחודש מרץ, ממנו עולה תמונת מצב חריגה של זעזוע חד בשוק העבודה הישראלי על רקע מבצע "שאגת הארי". לפי הנתונים, מספר דורשי העבודה זינק ביותר מפי 2.5 במהלך החודש ועמד בסופו על כ-396 אלף.
הזינוק החד מגיע לאחר תקופה ממושכת של שוק עבודה הדוק יחסית, כאשר בחודש פברואר מספר דורשי העבודה היה כמעט זהה למספר המשרות הפנויות. אלא שבמהלך מרץ חל שינוי דרמטי: מספר המשרות הפנויות ירד לכ-120 אלף בלבד, והיחס בין משרות פנויות לדורשי עבודה צנח מ-0.92 ל-0.32, כלומר, מכ-9 משרות לכל 10 דורשי עבודה לכ-3 משרות בלבד.
בשירות התעסוקה מציינים כי מדובר באחד הזעזועים החדים שנרשמו בשוק העבודה בשנים האחרונות, אך מדגישים כי בדומה למשברים קודמים בהם סגרי הקורונה ומבצעי לחימה, מדובר ככל הנראה בעלייה זמנית, שתתמתן ככל שהמצב הביטחוני יתייצב.
נשים וצעירים – הנפגעים המרכזיים
כמו במשברים קודמים, גם הפעם עיקר הפגיעה התעסוקתית נרשמה בקרב נשים וצעירים. שיעור הנשים מכלל דורשי העבודה עלה ביותר מ-4 נקודות אחוז והגיע ליותר מ-58%, כאשר במהלך החודש נשים היוו למעלה מ-60% מהנרשמים החדשים.
גם בקרב צעירים (עד גיל 34) נרשמה עלייה חדה במיוחד של כ-246% במספר דורשי העבודה, מה שהוביל לעלייה משמעותית במשקלם היחסי לכ-37% מכלל דורשי העבודה. זאת, לצד ירידה בשיעור קבוצות הגיל המבוגרות יותר.
במקביל, שיעור האקדמאים מכלל דורשי העבודה ירד מכ-20% בפברואר לכ-14.5% בלבד במרץ, נתון המעיד על פגיעה רחבה יותר בקרב עובדים לא אקדמאים, במיוחד בענפי המכירות והשירותים.
קפיצה חדה בתביעות אבטלה
פילוח לפי סוג תביעה מראה כי עיקר העלייה נרשמה בקרב תובעי האבטלה: מספרם זינק בכ-273%, מכ-114 אלף בפברואר ליותר מ-342 אלף במרץ. נתון זה אף גבוה מסך דורשי העבודה שנרשמו בשיאה של מלחמת "חרבות ברזל".
לעומת זאת, מספר תובעי הבטחת ההכנסה עלה בשיעור מתון יותר של כ-22%, מכ-35 אלף לכ-43.5 אלף.
שינוי מפת האבטלה: הערים החרדיות בראש
אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא השינוי הגיאוגרפי החריג: לראשונה מזה שנים, הערים אום אל פחם ורהט אינן מובילות את שיעור דורשי העבודה. במקומן ניצבות הערים החרדיות: מודיעין עילית (כ-13%), ביתר עילית (כ-12%), אלעד (למעלה מ-11%) ובני ברק (למעלה מ-10%).
העלייה במספר דורשי העבודה בערים אלה הייתה חדה במיוחד: כ-529% בבני ברק, כ-516% במודיעין עילית, כ-458% באלעד וכ-356% בביתר עילית. בסך הכול, בערים עם מעל 40 אלף תושבים נרשמה עלייה ממוצעת של כ-182%.
עם זאת, העלייה נרשמה בכלל הערים, כולל ערים חזקות ומטרופוליניות כמו ירושלים, תל אביב וחיפה, אם כי בעצימות נמוכה יותר, כאשר שיעור דורשי העבודה בהן נע סביב 5%.
פגיעה רחבה בענפים התלויים בפעילות פיזית
בבחינת משלחי היד עולה כי העלייה במספר דורשי העבודה נרשמה בכל הענפים, אך הייתה חדה במיוחד בענפים התלויים בעבודה פיזית מחוץ לבית או בהתקהלות – פעילות שהוגבלה במהלך המבצע על ידי פיקוד העורף.
כך למשל, מספר דורשי העבודה בקרב גננים ומגדלי גידולים זינק בכ-496%, בקרב עובדי ספורט וכושר בכ-348%, ובמקצועות נלווים בתחומי האמנות, התרבות והקולינריה בכ-320%.
הערכה: התאוששות תלויה ביציבות ביטחונית
בשירות התעסוקה מדגישים כי על סמך ניסיון העבר, הכולל את משברי הקורונה ומבצעי לחימה קודמים, שוק העבודה הישראלי נוטה להתאושש במהירות יחסית לאחר סיום האירועים הביטחוניים.
להערכתם, אם לא תחודש הלחימה באופן שיחייב מגבלות חדשות בעורף, העלייה החדה שנרשמה במרץ צפויה להיות זמנית בלבד, כאשר בהמשך צפויה ירידה במספר דורשי העבודה ועלייה מחודשת במספר המשרות הפנויות.
עו"ד עינבל משש, מנכ”לית שירות התעסוקה, מסרה: "הדוח משקף באופן מלא את התנודות שחווה שוק העבודה במהלך מבצע 'שאגת הארי' עם כ-396 אלף דורשי עבודה. אלו הנתונים המעודכנים ביותר לחודש מרץ, הכוללים גם את דיווחי החל"ת הרטרואקטיביים שהתקבלו לאור פתיחת המתווה.
עיקר ההשפעה ניכרת בקרב הורים לילדים, נשים וצעירים. יחד עם זאת, שוק העבודה הישראלי חזק, והנתונים כבר מראים לנו מגמת התאוששות וחזרה לשגרה."
