היום הציג המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, את הסקירה השנתית על מערכת הבנקאות הישראלית לשנת 2025. בריאיון מיוחד ב"מהדורה הכלכלית", התייחס המפקח לטענות המרכזיות על רווחיות היתר של הסקטור ולעימותים הרגולטוריים והחקיקתיים של תחילת שנת 2026.
המערכת הבנקאית סיכמה את שנת 2025 עם רווח נקי כולל של 32.3 מיליארד שקל ותשואה להון של 15.5%. נתון חריג זה מציב את ישראל באחוזון ה-75 של מדינות ה-OECD, בזמן שממוצע הבנקים באירופה נע סביב 10%-11% בלבד. מנגד, מתווה ההקלות הוולונטרי החזיר לציבור רק כ-1.1 מיליארד שקל, והרווחיות הגבוהה נמשכת גם אל תוך הרבעון הראשון של 2026, כפי שהציג בנק הפועלים בשבוע שעבר עם רווח רבעוני נקי של 2.1 מיליארד שקל.
צפו בריאיון המלא:
העימות מול רשות התחרות
במהלך הריאיון התייחס חחיאשוילי במישרין לעימות החזיתי מול הממונה על התחרות, אשר הכריזה ב-6 במאי 2026 על חמשת הבנקים הגדולים כקבוצת ריכוז והטילה עליהם חובות אקטיביים בתחום הפיקדונות. המפקח שלל את נחיצות המהלך והבהיר באופן חד-משמעי כי "זו טעות של הרשות, שאת מרבית ההנחיות שהיא רוצה לתת לבנקים – הפיקוח על הבנקים כבר נתן בעצמו".
עם זאת, הוא ביקש להבהיר כי המניע אינו סמכויות והוסיף כי "לא מדובר בקרב יוקרה וטריטוריה בין רשויות רגולטוריות". חחיאשוילי הדגיש בראיון את תפיסת עולמו המקצועית וציין כי "הדרך למחירים נמוכים יותר ושירות טוב יותר עוברת בהגדלת התחרות בסקטור הבנקאי". המפקח הביע התנגדות נחרצת גם ליוזמה הפרלמנטרית להטלת מיסוי סקטוריאלי מיוחד על רווחי הבנקים, שאושרה בחודש מרץ האחרון בוועדת הכספים וצפויה לגבות מהם כ-3 מיליארד שקל נוספים, כשהוא מצהיר כי "לא יוצא מזה משהו חיובי".
מול תפיסתו של המפקח לגבי יעילות הכלים הקיימים, נתוני רשות התחרות מציגים תמונה מורכבת יותר של שוק הפיקדונות, לפיה 86% מהלקוחות נוטלים פיקדון אך ורק בבנק שבו מנוהל חשבון העו"ש שלהם, מה שמצביע על שיעור גבוה של צרכנים שבויים שהכלים הרכים לא הצליחו לנייד.
הרשות אף חשפה כי אילולא פערי הריבית העצומים שהבנקים פותחים לרעת משקי הבית הלא-מתמקחים, רווחי המערכת היו מתכווצים ב-20 מיליארד שקל לטובת הציבור. בנוסף, בהיעדר מנגנון בלימה מוגדר מצד הפיקוח, קיים סיכון ממשי כי הבנקים יגלגלו את עלות המס המיוחד בסך 3 מיליארד שקל ישירות אל הלקוחות דרך ייקור הריביות על האשראי או הקטנת הריבית על הפיקדונות.
סיכוני האשראי בנדל"ן ואתגרי הטמעת הבינה המלאכותית
בעוד המפקח מדגיש בריאיון כי התשתיות התחרותיות קיימות והשוק מתנהל בצורה דינמית, דוח 2025 מציג חשיפה מגזרית משמעותית לענף הבינוי והנדל"ן, שבו נרשם זינוק של 40% באשראי לפרויקטים למגורים. צמיחה זו מתרחשת בזמן שמלאי הדירות הלא-מכורות הגיע לשיא היסטורי של 83 אלף דירות, ומחירי הדירות ירדו השנה ב-0.9%.
יחס כושר הספיגה הממוצע בפרויקטים למגורים נשחק ל-58%, ובשליש מהפרויקטים הוא נמוך מ-40%, נתון המעלה חשש כי המגבלות שהטיל הפיקוח באפריל 2025 על מבצעי המימון של הקבלנים הגיעו מאוחר מדי והמערכת הבנקאית חשופה בצורה מסוכנת לכשל שוק.
הלחץ המבני מתבטא גם במדדי הנזילות, כאשר יחס ה-NSFR ירד ל-115.9%, הרמה הנמוכה ביותר מאז החלת הפיקוח, על רקע הסטת כספים מסיבית של הציבור מהבנקים לקרנות כספיות בהיקף של 27 מיליארד שקל השנה, המעידה על כך שהבנקים אינם מציעים ריביות אטרקטיביות מספיק לפיקדונות קמעונאיים ונאלצים להישען על מקורות סיטונאיים יציבים פחות.
עוד עולה מהדו"ח – נכון לתחילת 2026, הבנקים הטמיעו כ-70 יישומי GenAI המשמשים כברירת מחדל לחיתום אשראי וניהול סיכונים, אולם מדדי הבשלות שלהם בתשתיות הליבה נמוכים ועומדים על 2.33 בניהול נתונים ו-2.35 בהנדסת AI, כך שהדרג להטמעה טובה דיה עוד ארוכה.
