בעוד אזרחי ישראל התרגלו בשנה החולפת לשהייה ממושכת במרחבים המוגנים וללחימה רב-זירתית מתמשכת, במגדלי הבנקים בתל אביב רשמו מציאות מקבילה לחלוטין: רווחיות אדירה, יציבות פנומנלית וזינוקים חסרי תקדים בשווי השוק.
"סקירת מערכת הבנקאות לשנת 2025" שמפרסם המפקח על הבנקים בבנק ישראל, בראשות דני חחיאשוילי, חושפת תמונה מורכבת של כלכלה במלחמה. מצד אחד, המשק הישראלי מפגין חוסן אדיר, עם צמיחה של 2.9% בשנת 2025, התחזקות של השקל וירידה משמעותית בפרמיית הסיכון של המדינה (CDS).
מצד שני, הבנקים הפכו למרוויחים הגדולים של התקופה – דבר שהוביל את הפיקוח על הבנקים לנקוט בצעדים דרמטיים, לשגר אזהרה חריפה להנהלות הבנקים, ובעיקר: לצאת למתקפה חזיתית להסרת חסמי תחרות.
המספרים שמגלים את האמת: הציבור משלם, הבנקים חוגגים
הסקירה השנתית מראה כי המאזן המצרפי של מערכת הבנקאות צמח ב-9.8% והגיע להיקף דמיוני של כ-2,970 מיליארד שקל. את הצמיחה הוביל תיק האשראי לציבור שזינק ב-12.2%, בעיקר במגזר העסקי ובענף הבינוי והנדל"ן. גם שוק המשכנתאות רשם צמיחה מרשימה של 7.4%.
השילוב של ריביות גבוהות לצד צעדי התייעלות אגרסיביים שנקטו הבנקים, הניבו רווחי שיא. המשקיעים בבורסה זיהו את המכרה המוזהב: מדד ת"א בנקים רשם זינוק פנומנלי של כ-60% במהלך השנה, כשהוא מותיר הרחק מאחור את מדד ת"א 125 הכללי (שעלה ב-51%).
אך בבנק ישראל מבינים היטב שהרווחים האלו נשענים על כיסו של האזרח הקטן. במכתב פומבי נוקב, מבהיר המפקח על הבנקים כי רווחיות גבוהה שאינה מתורגמת להגברת התחרות ולהוגנות עלולה לחזור אל הבנקים כבומרנג בדמות חקיקה פופוליסטית, ומצפה מהבנקים לנקוט גישה פרואקטיבית.
מהפכת התחרות והסרת החסמים
החלק המעניין והדרמטי ביותר בדוח נוגע למלחמה בריכוזיות הבנקאית ההיסטורית של ישראל. במשך עשרות שנים נשלט השוק על ידי מספר מצומצם של בנקים מסורתיים. כעת, בנק ישראל מסמן קו ברור: הדרך היחידה להוריד מחירים לצרכן היא לא באמצעות תחנונים לבנקים, אלא באמצעות פתיחת השוק לתחרות ברוטאלית והסרת חסמים אגרסיבית, כפי שנכתב בדוח: "כדי להתמודד עם אתגרים אלו יש צורך להמשיך ולחזק את מנגנוני השוק וליצור צעדים תשתיתיים".
עוד נכתב כי "הפיקוח על הבנקים יזם צעדים משלימים להסרת חסמי כניסה מבניים ורגולטוריים. צעדים אלו, לצד כניסתם של השחקנים החדשים, צפויים להגביר את התחרות בשוק האשראי והפיקדונות למשקי הבית ולעסקים קטנים".
הבנקים החדשים. לאחר קרוב ל-40 שנה שבהן לא קם בנק חדש בישראל, הפיקוח על הבנקים קוצר את פירות הרפורמות המבניות שלו. הדוח חושף כיצד הבנקים החדשים (הפועלים כבנקים דיגיטליים ללא סניפים) הולכים ותופסים נתח שוק, ומאלצים את המערכת כולה להגיב.
בנק ישראל העניק להם הגנות מיוחדות, הקלות בהליכי הרישוי ודרישות הון מותאמות, כדי לאפשר להם "לרוץ מהר" מבלי שהבירוקרטיה תחנוק אותם בשלבי ההקמה.
חוק התחרות החדש. אחד החסמים הגדולים ביותר שעמדו בפני גופים פיננסיים חוץ-בנקאיים (כמו חברות ביטוח ובתי השקעות) שרצו להתחרות בבנקים, היה חוסר היכולת שלהם לגייס פיקדונות זולים מהציבור. כדי לפתור זאת, הדוח חושף מהלך חקיקה דרמטי – החוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות, התשפ"ו-2026.
החוק החדש מסיר חסם היסטורי ומאפשר לגופים מוסדיים להחזיק בבנקים חדשים בעלי היקף פעילות מוגבל. המשמעות: חברות הביטוח ובתי ההשקעות הגדולים יוכלו להפוך הלכה למעשה לבנקים קטנים ודינמיים, לגייס פיקדונות בריבית אטרקטיבית, ולהציע אשראי זול בהרבה למשקי בית ועסקים קטנים.
מקלים על הקטנים ומחמירים עם הגדולים. כדי שהבנקים החדשים והגופים החוץ-בנקאיים לא יקרסו תחת נטל הציות הרגולטורי, בנק ישראל מיישם מודל של רגולציה פרופורציונלית. המשמעות היא הסרת חסמים בירוקרטיים מובנית: בנק קטן או חדש לא יידרש לאותן מערכות דיווח מפלצתיות ויקרות שנדרשות מבנקים כמו פועלים או לאומי. ההקלות הללו בדרישות המחשוב וההון הן אלו שמאפשרות לשחקנים חדשים להיכנס למגרש של הגדולים.
עם זאת, המפקח מציב קו אדום ברור ולא מתפשר: "כל גוף שמקבל פיקדונות מהציבור ומשתמש בהם להעמדת אשראי הוא בנק אשר מחויב ברישיון בנקאי ובפיקוח יציבותי של הפיקוח על הבנקים, בהתאם לתקנים המקובלים. זאת מתוך התפיסה כי הגנה על כספי המפקידים היא תנאי הכרחי להצלחת המהלך."
מהפכה דיגיטלית
הסרת חסמים נוספת עליה מדבר הדוח היא האצת פרויקט "בנקאות פתוחה" ומעבר פשוט בין בנקים (בקליק אחד). המטרה היא להפוך את המידע הפיננסי של הלקוח לשייך לו ולא לבנק שלו. באמצעות אפליקציות פיננסיות וטכנולוגיות מתקדמות, לקוח יוכל לקבל הצעות מתחרות על המשכנתא או הפיקדון שלו מגופים שונים בזמן אמת, מה שיגביר את כוח המיקוח של האזרח בצורה חסרת תקדים.
אם לא די במלחמות הפיזיות, הדוח מדגיש כי זירת הקרב המדאיגה ביותר של הבנקים עוברת למרחב הדיגיטלי. לצד היתרונות הטכנולוגיים, מנהלי אבטחת המידע מדווחים על עלייה דרמטית ברמת התחכום של מתקפות הסייבר, בייחוד כאלו המבוססות על הנדסה חברתית ושימוש מתרחב בכלי בינה מלאכותית (AI).
הפיקוח אף שיגר מכתב היערכות מיוחד לבנקים בדבר סיכוני סייבר עתידיים הנובעים מיכולות של מחשוב קוונטי – טכנולוגיה שבטווח הבינוני והארוך עלולה לפצח את אמצעי ההצפנה הבנקאיים המקובלים כיום. במקביל, הפיקוח סימן כיעד מרכזי את המלחמה בהונאות פיננסיות נגד אוכלוסיות מוחלשות.
הציבור מחכה למעשים, אז מתי?
מערכת הבנקאות הישראלית מסיימת את שנת 2025 כשהיא חזקה, עשירה וחסינה מאי פעם. הצעדים שהפיקוח מציג בדוח מהרפורמות להסרת חסמי הכניסה של שחקנים חדשים, דרך חוק התחרות של 2026 ועד להקלות הרגולטוריות לבנקים הדיגיטליים מראים שבנק ישראל מבין שאי אפשר להמשיך במצב הקיים.
כעת, חובת ההוכחה היא על אותם שחקנים חדשים ועל המערכת כולה: להוכיח שהסרת החסמים הזו תתרגם לירידת מחירים אמיתית בכיס של כולנו, גם ובמיוחד בימים מורכבים אלו.
