ד"ר נמרוד שגב מחטיבת המחקר של בנק ישראל הציג הבוקר (רביעי) בתוכנית "פותחים שוק" נתונים חדשים שלפיהם רפורמת המעבר הדיגיטלי בין בנקים הובילה לזינוק של כ-130% בקצב מעברי הלקוחות בין הבנקים מאז שנכנסה לתוקף בספטמבר 2021.
לדבריו, המחקר, שנערך יחד עם ד"ר סיון פרנקל מאוניברסיטת תל אביב, בחן את השפעת הרפורמה שאפשרה ללקוחות להעביר את הפעילות הפיננסית שלהם מבנק לבנק בצורה דיגיטלית, פשוטה וללא צורך בהגעה לסניף. במסגרת המהלך ניתן להעביר באופן אוטומטי פעילויות פיננסיות שונות, בהן הרשאות לחיוב, יתרות, ניירות ערך וצ’קים שטרם נפרעו.
עוד באותו הנושא
שגב הסביר כי הורדת חסמי המעבר אילצה את כלל המערכת הבנקאית להתאים את עצמה ולשפר תנאים ללקוחות. לדבריו, ההשפעה אינה מוגבלת רק לבנקים דיגיטליים או לשחקנים קטנים, אלא יוצרת לחץ תחרותי רחב יותר גם על הבנקים הגדולים, שנדרשים לשפר תנאים כדי לשמר לקוחות.
בבנק ישראל הדגישו כי לא ציפו לשיעורי מעבר חריגים במיוחד, וציינו כי גם במדינות אירופה ובבריטניה שיעורי המעבר עומדים על כ-6%-7% לאורך שלוש שנים. עם זאת, לדבריו של שגב, ישראל התקרבה לרמות הללו בעקבות הרפורמה.
אחד הממצאים הבולטים שעלו מהמחקר נוגע לצעירים. שגב ציין כי ההשפעה של הרפורמה הייתה רחבה בכלל האוכלוסייה, אך חזקה יותר בקרב לקוחות צעירים. לדבריו, צעירים נוטים יותר לאמץ טכנולוגיות חדשות, לבצע מעברים בין מקומות עבודה ומגורים, ולכן גם לעשות שימוש גבוה יותר במערכת הניוד הדיגיטלית.
עוד הוסיף כי צעירים גם רגישים יותר לפערים בריביות ובתנאים הפיננסיים, ולכן מגיבים מהר יותר להצעות משופרות מצד הבנקים. לדבריו, במקרים רבים עצם תחילת תהליך המעבר מובילה לכך שהבנק הקיים פונה ללקוח עם הצעה טובה יותר – תוצאה שלדבריו משרתת את מטרת הרפורמה גם אם הלקוח מחליט בסופו של דבר להישאר באותו בנק.
שגב הדגיש כי בבנק ישראל אינם מציבים יעד מספרי לכמות הבנקים בשוק, אלא מתמקדים בעיקר בשיפור התנאים לצרכן, בהם עלויות אשראי, עמלות ורמת התחרות במערכת הבנקאית.