גביע העולם בכדורגל של פיפ"א, שייפתח בעוד פחות מיממה, כבר מזמן חורג מהמסגרת הספורטיבית בלבד והופך לאירוע כלכלי גלובלי רחב היקף. לראשונה בהיסטוריה, הטורניר יתקיים במשותף בארצות הברית, מקסיקו וקנדה, ויכלול פורמט מורחב של 48 נבחרות ו-104 משחקים – נתון שמגדיל משמעותית את היקף התנועה הכלכלית סביבו.
על פי דו"ח של חברת הייעוץ OpenEconomics עבור פיפ"א, ההשפעה הכוללת של הטורניר עשויה להגיע לכ-80.1 מיליארד דולר בתפוקה כלכלית עולמית, כ-40.9 מיליארד דולר בתוצר (GDP), כ-20.8 מיליארד דולר בהכנסות עבודה, וכ-824 אלף משרות במשרה מלאה ושוות ערך.
מעבר לכך, ההוצאה הישירה סביב האירוע – תיירות, תפעול והשקעות עירוניות – מוערכת בכ־13.9 מיליארד דולר, כאשר עיקר ההשפעה מגיעה מהזרמת תיירים, תפעול המשחקים ושדרוגי תשתיות.
ארצות הברית: המרוויחה המרכזית
ארצות הברית צפויה להיות הנהנית הגדולה מהטורניר, עם 11 מתוך 16 ערים מארחות ומשחק הגמר עצמו. לפי ההערכות, היא תייצר יותר מ-30.5 מיליארד דולר בפעילות כלכלית, כ-17.2 מיליארד דולר בתוצר וכ-185 אלף משרות ישירות ועקיפות.
היתרון האמריקאי נובע בעיקר מהעובדה שהתשתיות כבר קיימות: אצטדיוני NFL מודרניים מחליפים את הצורך בבנייה מאסיבית, ולכן מרבית ההשקעות מתועלות לשדרוג תחבורה, אבטחה, טכנולוגיה ושירותים עירוניים – השקעות שיישארו גם לאחר שריקת הסיום.
ענף התיירות צפוי להוביל את הזינוק, עם מאות אלפי מבקרים שיגיעו לערים כמו ניו יורק, מיאמי, לוס אנג'לס, דאלאס, אטלנטה וסיאטל. בתי מלון, מסעדות, השכרות קצרות טווח ושירותי תחבורה צפויים לפעול בתפוסה גבוהה במיוחד לאורך הטורניר.
גם ניו יורק-ניו ג'רזי, שתארח את משחק הגמר, צפויה ליהנות מהשפעה כלכלית משמעותית: כ-3.3 מיליארד דולר בפעילות כלכלית, כ-26 אלף משרות וכ-432 מיליון דולר בהכנסות ממסים.
נדל"ן, מסחר ותשתיות
מעבר לתיירות, גם שוק הנדל״ן צפוי להרוויח מהאירוע, עם תרומה מוערכת של כ-1.95 מיליארד דולר בפעילות כלכלית. אזורים סביב אצטדיונים ומוקדי תחבורה צפויים לחוות עלייה בביקושים ובהשקעות.
ענפי הקמעונאות, השירותים הפיננסיים והטכנולוגיה נהנים אף הם מהגידול הזמני באוכלוסייה בערים המארחות מהוצאות על מזון, תחבורה ועד שירותים דיגיטליים.
הצד השני: מחירי כרטיסים מזנקים
לצד התחזיות האופטימיות, מתגברת גם הביקורת סביב מחירי הכרטיסים לטורניר. מאמר שפורסם ב-The Conversation מצביע על זינוק חד במחירים לעומת גביע העולם הקודם שנערך בארצות הברית ב-1994.
בעוד אז עמד מחיר כרטיס ממוצע על כ-58 דולר בלבד, כיום המחירים נעים סביב כ-1,300 דולר בממוצע. כרטיסים לגמר אף מגיעים לכ-10,000 דולר ואף יותר למושבים הטובים ביותר – עלייה ריאלית של כ-1,000% במחירים.
הביקורת המרכזית היא כי העלייה במחירים מייצרת טורניר שמכוון יותר לעשירים ולתאגידים מאשר לקהל הרחב, ובכך מעמיקה פערים חברתיים. מנגד, גורמים כלכליים טוענים כי מודל התמחור משקף ביקוש קיצוני מצד אוכלוסייה אמידה במיוחד, וכי ההכנסות מיועדות לפחות באופן רשמי להשקעה חוזרת בכדורגל העולמי.
כך או כך, רגע לפני שריקת הפתיחה, ברור כי גביע העולם 2026 כבר אינו רק אירוע ספורטיבי אלא פרויקט כלכלי עצום שמזיז תעשיות שלמות ומשנה את מפת התיירות וההשקעות בצפון אמריקה.
