הירידות החדות בבורסה, מביאות את המשקיעים לתחזית פסימית גם לתקופה הקרובה, כאשר אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב אף אומר כי החזרה ללחימה והחרפת העימות הפנימי עלולים לפגוע בצמיחת המשק, להגדיל גירעון, להגביר סיכון להורדת דירוג האשראי של ישראל ואף דחיית הורדת הריבית.
לדברי בית ההשקעות מיטב, חשיפת המוסדיים במסלולים כלליים למט"ח ירדה משמעותית בפברואר לרמות הנמוכות מאז המחצית הראשונה של 2023. לאור האירועים האחרונים המוסדיים עשויים לחזור ולהגדיל אותה. עוד הוסיף כי בשנה האחרונה נרשמה עלייה חדה במשקל החזקות קרנות הנאמנות באפיקי סיכון בישראל.
ביתר פירוט, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אומר כי החזרה למלחמה והחרפת העימות הפנימי בישראל כבר באו לידי ביטוי בשווקים הפיננסיים. לדבריו, השקל שוב היה בשבוע שעבר אחד המטבעות החלשים ונחלש בכ-1% מול הדולר ומול סל המטבעות, למרות ששוק המניות האמריקאי התייצב יחסית. שוק המניות הישראלי בלט בחולשתו ביחס לשווקים האחרים.
לדברי זבז'ינסקי, להתפתחויות האחרונות עלולות להיות השלכות שליליות, במיוחד על רקע הרעה בתחזיות לכלכלה העולמית: העלייה בחוסר הוודאות הביטחונית והפוליטית מעלה סיכון לצמיחה במשק. במידה ותתרחש הרעה מחודשת בפעילות הכלכלית, לממשלה יש פחות כלים להתמודדות איתה. בשונה משנה שעברה, שבה המדיניות הפיסקאלית הייתה מרחיבה מאוד ותמכה בכלכלה, השנה היא הפכה למרסנת.
עוד הוסיף כי הסיכון לפריצת מסגרת הגירעון עולה – לא רק הוצאות הממשלה יגדלו (העלות החודשית הממוצעת של המלחמה בשנה שעברה עמדה על כ-8 מיליארד שקל לחודש). חידוש הלחימה והעימות הפנימי עלולים לגרום לאי עמידה בתחזית ההכנסות ממיסים ולהוביל לפריצת מסגרת התקציב שעדיין לא אושר.
יחד עם זאת, מוסיף הכלכלן הראשי, יש לציין שמאגרי המזומנים של הממשלה בשיא מה שמפחית במידה מסוימת תלות בשווקים, לפחות זמנית. האירועים האחרונים מגבירים סיכון להורדת דירוג האשראי – לישראל תחזית שלילית לדירוג בשלושת חברות הדירוג הגדולות. סטטיסטית, במצב זה בכ-50% מהמקרים הדירוג יורד בטווח של 6-12 חודשים. כן גם: האירועים האחרונים עלולים להחזיר חלק ממגבלות ההיצע (טיסות, עלויות תובלה, מחסור בכוח אדם) שבשילוב עם פיחות השקל עשויים להשפיע על האינפלציה.
האירועים האחרונים משפיעים גם על ריבית בנק ישראל. לדברי זבז'ינסקי קטן סיכוי להורדת ריבית בזמן הקרוב – התנודתיות בשווקים מגבירה את הסיכון הפיננסי. מלבד שיקולי אינפלציה, בנק ישראל שם דגש מיוחד לאורך כל תקופת המלחמה על הנושא של יציבות פיננסית כאחד השיקולים העיקריים בהחלטות הריבית.
בנוסף, אומרים במיטב, המשקיעים הזרים המשיכו למכור מט"ח ולקנות שקלים גם ברבעון הרביעי של 2024 בהמשך למגמה בשנים האחרונות. מתחילת 2023 הם מכרו כ-25 מיליארד דולר. תרומתם ליציבות של השקל משמעותית. המוסדיים קנו מט"ח בשנת 2023, אך במהלך 2024 בעיקר מכרו מט"ח, במיוחד ברבעון האחרון. המגזר הפיננסי רק קנה מט"ח בשנתיים האחרונות. המגזר העסקי קנה מט"ח ברבעון האחרון של 2024.
החשיפה למט"ח של המשקיעים המוסדיים במסלולי השקעה כללים ירדה בפברואר ב-1.2% ל-22%, הרמה הנמוכה מאז אמצע 2023. הירידה בחשיפת המוסדיים בפברואר התרחשה על רקע הירידות בשוק המניות האמריקאי, לעומת העליות בישראל. המוסדיים בחרו לא להשלים את החשיפה שירדה בעקבות הירידות במניות. המשך הירידות במניות האמריקאיות המשיך להחליש את השקל גם במרץ. מהלכי הממשלה וחזרה ללחימה האיצו את הפיחות בשבוע שעבר. ברמת הסיכונים הנוכחית סביר לצפות להגדלת חשיפה למט"ח של המוסדיים.
