נתוני המאקרו-כלכלה העדכניים שפורסמו היום (שני) באירופה מציגים תמונה מורכבת ורצופת ניגודים.
מצד אחד, מדדי הייצור מציגים התאוששות מרשימה וצמיחה מפתיעה. מצד שני, המתיחות הגאו-פוליטית במזרח התיכון מטילה צל כבד על יציבות המחירים, שוחקת את אמון משקי הבית ומאיימת לקטוע את המומנטום הכלכלי לקראת הסתיו.

גרמניה וגוש האירו: זינוק בתעשייה, אך המנוע ישן
מגזר הייצור בגרמניה, הכלכלה הגדולה ביבשת, רשם פתיחה עוצמתית לרבעון השלישי.
עוד באותו הנושא
מדד מנהלי הרכש (PMI) הסופי של S&P Global לתעשייה הגרמנית טיפס ביולי ל-52.2 נקודות (לעומת 50.3 בחודש יוני), ובכך השלים קריאה חיובית המצביעה על התרחבות.
מדובר בקצב צמיחת התפוקה החזק ביותר שנרשם במדינה מאז פברואר 2022, כאשר את המהפך מובילה התאוששות מהירה במכירות היצוא לצד עלייה בביקושים.

בגוש האירו כולו נרשמה מגמה דומה: מדד ה-PMI לתעשייה עלה ל-51.9 נקודות ביולי (לעומת 51.4 ביוני), בעוד המדד המודד את התפוקה בלבד זינק ל-52.9 נקודות – הרמה הגבוהה ביותר מאז מרץ 2022.
התרחבות זו סייעה לכלכלת גוש האירו לרשום צמיחה כללית של 0.4% ברבעון האחרון.
עם זאת, כריס וויליאמסון, כלכלן עסקי ראשי ב-S&P Global, הסביר לרויטרס כי העלייה בייצור נבעה ברובה מפינוי וחיסול של צבר הזמנות ישנות של חברות, ולא מזרימה משמעותית של עסקים חדשים.

בנוסף, חברות רבות המשיכו לקצץ במשרות בשל חשש מהאטה קרובה, והזמנות היצוא במדינות כמו צרפת, ספרד, איטליה ואוסטריה הוסיפו לרדת.
שוויץ: האינפלציה נהנית מרגיעה חודשית, אך סופגת זינוק שנתי בנפט
בשוויץ, סביבת המחירים מציגה תמונה שקטה הרבה יותר. האינפלציה השנתית במדינה ירדה ביולי ב-0.1% ועמדה על 0.4% בלבד (לעומת 0.5% ביוני), בדיוק לפי תחזיות האנליסטים.
בחישוב חודשי, מחירי הצרכן ירדו ב-0.1%, הודות לירידה של 0.7% בעלות מוצרי הנפט החודשיים ומבצעים עונתיים בענפי הביגוד וההנעלה.

עם זאת, גם הכלכלה השווייצרית אינה חסינה מהסערה העולמית: בראייה שנתית (בהשוואה ליולי 2025), מחירי מוצרי הנפט בשוויץ זינקו ב-13.6% – עלייה חדה שניתן לייחס ישירות לשיתוק ולשיבושים שגרם הסכסוך במזרח התיכון.
הצרכנים נכנסים למגננה: נסיגה בהוצאות משקי הבית
אחד מממצאי הדוח המדאיגים ביותר נוגע להתנהגות משקי הבית בגוש האירו. מאמר של הבנק המרכזי האירופי (ECB) חושף כי הצריכה הפרטית צנחה בחדות בשבועות הראשונים שלאחר פרוץ מלחמת איראן.
צמיחת הצריכה הנומינלית, שנעה בין 3% ל-4% מאמצע 2024, ירדה לכ-2.5% בלבד משנה לשנה.

הירידה בצריכה אינה נובעת דווקא ממחסור נזיל בהכנסה, אלא ממה שהגדיר ה-ECB כ"דחיית רכישות אקטיבית": משקי בית בעלי הכנסה גבוהה בחרו לקצץ בהוצאות מותרות מתוך חשש מעתיד עמום.
כ-40% מהצרכנים בסקרים ציינו כי הם חוששים שגל האינפלציה הנוכחי ישחוק את הכנסתם הריאלית באופן שלא יפוצה בהמשך. היקף הירידה בצריכה מזכיר בעוצמתו את שוק החששות של תחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה ב-2022.
דילמת הריבית: ה-ECB מול הכלכלה הגרמנית
התפתחויות אלו מעמידות את קובעי המדיניות המוניטרית במסלול התנגשות. בגוש האירו (ECB), האינפלציה בגוש המטבע טיפסה ביולי ל-2.9% (לעומת 2.8% ביוני).

חברי הנהלה ב-ECB מזהירים כי סיכוני האינפלציה נותרו גבוהים, וכי במידה והסכסוך במזרח התיכון ימשיך להזניק את מחירי האנרגיה והתשומות, הבנק המרכזי עשוי להידרש להעלאת ריבית נוספת בהמשך השנה כדי למנוע ספירלת מחירים.
השילוב בין התרחבות תעשייתית זמנית, המושפעת בעיקר מהזמנות עבר, לבין סביבת אינפלציה תנודתית היוצרת שחיקה בהכנסה הריאלית, יוצר תמונה קוטבית.
בעוד גרמניה מנסה להסתמך על היצוא שמושפע ממדיניות ה-ECB, הרי שאי-הוודאות האזורית לגבי מחירי הנפט והספנות ממשיכה להטיל בספק את יכולת ההתאוששות של שווקי היבשת.