השווקים הגלובליים פותחים את שבוע המסחר בגישה זהירה במיוחד. המשקיעים מתמרנים כעת בין ספקות גוברים לגבי היקף ההשקעות בבינה מלאכותית, התחזקות הדולר בעולם, ותקוות שבריריות להסדר מדיני במזרח התיכון.
בסקירה של דויטשה בנק מציינים האנליסטים כי חילופי האש במהלך סוף השבוע האחרון הוכיחו פעם נוספת כי הרגיעה הגיאופוליטית נזילה לחלוטין, למרות שפרמיית הסיכון במחירי הנפט נמחקה בחלקה בעקבות הגישושים הדיפלומטיים בין וושינגטון לטהרן.
מונדיאל 2026: דויטשה בנק מסמן את המניות שעשויות ליהנות מהטורניר
הכסף הגדול מחשב מסלול מחדש
בשווקים מזהים רוטציה חיובית ומפתיעה. מדד החברות הקטנות והבינוניות, הראסל 2000, עקף באופן מובהק את מדדי המניות הגדולות. התנועה הזו מעידה על עומק שוק משתפר, דווקא בזמן שענקיות הטכנולוגיה ומניות השבבים המובילות עוברות התאמות שווי סלקטיביות לאחר שהפכו לעסקאות "צפופות" מדי. הירידה במחירי האנרגיה עשויה לספק רשת ביטחון, אך ביטחון המשקיעים תלוי כעת לחלוטין בנתוני המאקרו הקרובים.
ארה"ב: שבוע מסחר מקוצר
בוול סטריט נערכים לשבוע מסחר מקוצר בשל חג העצמאות האמריקאי, ולכן דוח התעסוקה החודשי והקריטי יוקדם ויתפרסם כבר ביום חמישי. הפדרל ריזרב אמנם מאמץ לאחרונה טון ניצי ומציב את יציבות המחירים בראש העדפותיו, אך הוא לא יוכל להתעלם מסימני חולשה בשוק העבודה.
התחזיות בשוק עומדות על תוספת של כ-75 אלף משרות בלבד ביוני, לעומת 120 אלף במאי, כאשר שיעור האבטלה צפוי להישאר ברמה של 4.3%.
אירופה: מבחן הליבה של ה-ECB
בגוש האירו, נתון המפתח של השבוע יהיה מדד המחירים לצרכן לחודש יוני שיתפרסם ביום רביעי. הירידה במחירי האנרגיה צפויה לתרום לירידה מוגבלת בלבד באינפלציה הכללית, שנותרה ברמה גבוהה של 3.2%. מסלול המדיניות של הבנק המרכזי האירופי ימשיך להיות מוכתב בעיקר על ידי אינפלציית הליבה, והשווקים ימשיכו לעקוב אחר סקרי מנהלי הרכש כדי להעריך האם נראה העלאות ריבית נוספות בהמשך השנה.
בריטניה ויפן: טלטלות פוליטיות וריביות במבחן
בבריטניה, הטלטלה הפוליטית והתפטרותו הדרמטית של ראש הממשלה קיר סטארמר העבירו את השווקים למצב המתנה. אנדי ברנהאם צפוי להיכנס לתפקיד באמצע יולי, והצהרת הנאמנות שלו למסגרת הפיסקלית הקיימת סייעה להרגיע את הציפיות בטווח הקצר.
במקביל בזירה האסייתית, ביפן המשקיעים דרוכים לקראת פרסום סקר ה-Tankan לרבעון השני ביום רביעי. הנתונים יסייעו להעריך האם הביקוש המקומי ותוכניות ההשקעה של החברות חזקים מספיק כדי להצדיק המשך הידוק מוניטרי מצד הבנק המרכזי היפני, ששואף להביא את הריבית לרמה של 1.25% עד אמצע שנת 2027.
